ישראל אוחיון (34) גדל במשפחה של 8 אחים ואחיות, שרובם ככולם מורים, כך שהדרך להוראה הייתה ברורה. "ובארוחת השבת השיחות נסובות כמובן על חינוך", אומר אוחיון בחיוך. "חשוב לי לחנך את הנוער היום – נוער שהולך ושוקע בתרבות של פנאי, סלפי, שופינג, סלולרי ומילים כמו ציונות, תורה, מסירות נפש, מדינה וחברה, הולכות ונעשות זרות עבורו".

מה משך אותך להוראה?

"שליחות. נדמה ש-71 שנים אחרי שהקמנו מדינה, המלאכה הסתיימה ואפשר לנוח. אז זהו שלא. בתחום החינוכי, תרבותי, ערכי ותורני יש עוד הרבה ביצות לייבש".

בזכות מה אתה מורה טוב?

"אוזן קשבת, מעורבות. אני משתדל לחנך מתוך המון אהבה וסובלנות ומתוך שיח אישי רגשי ועמוק".

מה החזון שלך?

"לגדל ולהצמיח דור שיש לו זהות יהודית ציונית ערכית ברורה ויציבה וחדור באידיאל של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל".

ספר על חוויה מרגשת מעבודתך. 

"יום אחד התקשרתי לברר אם תלמיד שנראה אבוד במשך תקופה די ארוכה, הגיע לכיתה. כמובן שהתשובה הייתה שלילית. למרות שזה היה יום חופש מבחינתי, נסעתי משדרות לביתו של התלמיד באשדוד. הוא הופתע מאוד היה בהלם. לקחתי אותו לחוף הים, ושאלתי מה עובר עליו. פתאום נפתח סכר של דמעות

ושל סיפור חיים קשה. ומאז אותה שיחה הייתה עלייה דרמטית כמעט בכל הפרמטרים. כמובן שכל הזמן עודדתי ותמכתי בו. בסוף השנה הוא הביא לי שי עם פתק ובו משפט אחד: 'אתה אבא שלי - בזכותך נולדתי מחדש'".

מה תרם לך המקצוע?

"התחדשות, ההתפתחות תמידית מול אתגרי המציאות, פיתוח תכונות אישיותיות של רגשיות, הקשבה, הכלה ואמפתיה".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"שיפור מעמד המורה. יש הרבה מה לעשות בהקשר של תנאי עבודה ושכר".

באדיבות אתר ויינט וידיעות אחרונות- יוזמי תחרות המורה של המדינה שמתקיים זו השנה ה-11.