"בחיים לא חשבתי שאעבור דבר כזה… אני לא מאמינה שזה קורה לי. אני לא מאמינה שאני רואה סביבי אנשים בוכים. עברנו איתו מלחמות… תומס היה גיבור של כולם. הוא עבר את 7.10 והציל אנשים. הוא היה מצחיק, אוהב, חכם  מסוג האנשים שמשאירים חותם."

עוד כתבה יסניה:

"אני רק רוצה שיאהבו אותו, שיזכרו אותו כמו שמגיע לו – כגיבור. שכל מי ששומע את השם שלו יבין איזה לב ענק היה לו, ואיזה אדם מיוחד הוא היה. הוא ראוי לכל הכבוד שיש."

תומס, ששימש כקצין, צלף וחובש, נשא על כתפיו אחריות כבדה במהלך הקרבות בעוטף. לפי בני משפחתו, יום ה־7 באוקטובר שינה את חייו, והמאבק בנפש גבה ממנו מחיר קשה. במכתב שהותיר תיאר תחושות של אשמה וכאב שלא הצליח להשתחרר מהן  תחושות המוכרות לחיילים וללוחמים רבים שנושאים בתוכם זיכרונות טראומטיים.

חבריו מספרים על אדם שהיה "אכפתי, אמיתי, ישר, ולוחם שהציל חיים של רבים". לדבריהם, הוא נותר עבורם דוגמה למנהיגות, אומץ ולב ענק:

"הזיכרון שלו חייב להישמר בכבוד, באהבה ובהערכה שלא נגמרת. תומס היה גיבור, ותמיד יישאר כזה."

אם אתה או מישהו בסביבתך מתמודד עם מצוקה נפשית

חשוב לדעת שאינך לבד. בישראל ניתן לפנות לעזרה מקצועית ומידית:

ער"ן – 1201 (מסביב לשעון, ללא עלות)

קופת החולים שלך – מוקדי חירום לנפש

מוקדי רווחה וגורמי טיפול קהילתיים