חינוך חינם לגילאי 0-3 שנים? האם ממשלת ישראל תביא בשורה ענקית לזוגות הצעירים?
16.05.22 / 10:20
הרצון של הממשלה להילחם ביוקר המחיה, עודף התקציבים שנוצרו והאפשרות לסייע לזוג הורים עובדים בלבד, מאפשרת לראשונה לייצר מהלך שכל כך נדרש, אך לא בוצע עד היום. מהלך שיסייע משמעותית לזוגות הצעירים העובדים ויוריד מהם את הנטל הכבד של תשלומי הגנים לגילאי 0-3 (בין 2000-3500 שקל בחודש לכל ילד).
משמעות המהלך המוצע היא תוספת של 33.7 אלף שקל בשנה בממוצע להכנסה הפנויה של משפחה על כל ילד בגילאי 3–0 שנים.
ובנוסף -המעון הציבורי יחליף את המעון הפרטי
הזוגות הצעירים הם האוכלוסייה הכי דפוקה היום במדינה - מצד אחד נאנקים תחת מחירי דיור שלא מפסיקים לטפס (קנייה והשכרה), ומצד שני נושאים בנטל מכביד והולך של הוצאות חינוך לגיל הרך והוצאות נוספות כמו חיתולים, מזון יחודי ועוד ועוד. כל זאת דווקא בשנים שבהן הם עושים את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה. אך עד היום אף אחד בממשלות ישראל לא ספר אותם.
סיעת כחול לבן החליטה להציב את תקצוב החינוך לגיל הרך כ"דגל" במשא ומתן התקציבי הקרוב וגם סיעת יש עתיד מצטרפים למהלך - סבסוד מלא, חלקי, מדורג, או בתנאים — יועלה כדרישת סף קואליציונית. יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הציג אתמול את עיקרי התוכנית בישיבת ראשי הסיעות.
ההזדמנות הנדירה לביצוע המהלך נוצרה מאחר ובקופת המדינה הצטברו עודפי גבייה שהורידו את הגירעון התקציבי לשפל, ופתחו לדיון השקעות בתשתיות שעד כה נדחו.
הצעת החוק מגובה בעבודה כלכלית מפורטת ומרובת תרחישים שמצביעה לא רק על עלויות, אלא גם על תרחישים שבהם תרשום לכאורה ההשקעה הממשלתית עודף תועלות; יתרה מזו, הצעת החוק מקודמת מתוך הממשלה ובגיבויה של שותפה קואליציונית בכירה.
את התוכנית לחינוך חינם לגיל הרך ניסחה חברת הסיעה, שרת החדשנות אורית פרקש־הכהן, בליווי הצוות המקצועי במשרדה. ממצאי העבודה הכלכלית תוקפו מול כלכלני המכון הישראלי לדמוקרטיה.
לתוכנית יש ארבע תועלות עיקריות ממהלך של סבסוד חינוך לגיל הרך:
הראשונה, סיוע לזוגות צעירים עובדים שסובלים מיוקר המחיה ומהכבדה חריגה דווקא בתחילת דרכם המקצועית;
השנייה, החזרה מהירה של נשים למעגל התעסוקה במשרות מלאות יותר, תוך שמירה על אקטואליות כישוריהן;
השלישית, הגדלת כוח העבודה במשק בתקופה שבה הוא מתקרב לרוויה וסובל מידיים עובדות מקצועיות;
הרביעית, הגדלת ההכנסה הפנויה של נשים, הגדלת תשלומי מס והפחתת תשלומי רווחה תוך תרומה להגדלת הצריכה והתוצר.
לכאורה, תוכנית מנצחת, אך מולה יש להציב חסרון אסטרטגי בעל משקל: החשש כי לחצים פוליטיים יביאו בסופו של יום להפיכת הסבסוד לגורף, ולהחלתו גם על זוגות שאינם עובדים. זאת, תוך יצירת מנגנון נוסף לעידוד ילודה.
בשורה התחתונה, התוכנית מבקשת להוכיח כי ברוב התרחישים תישא השקעה ציבורית בחינוך לגיל הרך בתשואה גבוהה, וכי התועלת מהתוכנית תהיה גבוהה בהרבה על עלותה ככל שהסבסוד יוגדר להורים עובדים.
התרומה:
התרומה של המהלך לזוגות הצעירים הסובלים ממחירי הדיור הלא שפוי, היא ברורה, אך לא רק להם -
מדובר בתוספת של 14.4 אלף משרות (בתחזית שמרנית) לצד תוספת של 3,000 משרות למטפלות.
כמה זה יעלה בשנה ?
מימון שכר הלימוד – 8 מיליארד שקל.
הכשרה, הסבה, הדרכות ושיפור תנאי ההעסקה של מטפלות – 1.3 מיליארד שקל.
בניית מעונות חדשים – 4.55 מיליארד שקל.
סבסוד מלא לבני 3-0 – 12.6 מיליארד שקל.
סבסוד מלא לבני 3-2 – 4.18 מיליארד שקל.
סבסוד למשפחות שבהן שני ההורים עובדים – 1.68 מיליארד שקל.
*היקף הסבסוד כיום הוא 1.25 מיליארד שקל.
התוכנית שהוצגה לראשי הסיעות כוללת תרחישים של סבסוד גורף לגילי 0–3, או סבסוד לשכבת גיל אחת (3–2): סבסוד של כל אחד מאלה רק לזוגות שבהם שני ההורים העובדים, וכן סבסוד חלקי (75%).
לפי הערכות, הסדר של חינוך חינם מלא יביא בתוך חמש שנים לתוספת של 306 אלף ילדים למסגרות המפוקחות (75%).
המשמעות היא מימון שכר לימוד בסך 8 מיליארד שקל בשנה, תוספת של 750 מיליון שקל להכשרת מטפלות, 250 מיליון שקל למימון הדרכתן, 300 מיליון שקל לשיפור תנאי העסקתן — וכן השקעה מצטברת של 4.55 מיליארד שקל עבור בניית מעונות חדשים.
בקיזוז הסבסוד שניתן כבר כיום למעונות היום (1.25 מיליארד שקל בשנה), הרי שההוצאה בגין סבסוד מלא לגילי 0–3 תסתכם ב–12.6 מיליארד שקל.
לעומת זאת, סבסוד מלא רק לשכבת הגיל של 3–2 תעלה 4.18 מיליארד שקל, ואם הסבסוד יובטח רק למשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים — אזי שמדובר בתוספת של 1.68 מיליארד שקל "בלבד".
ומה באשר לצד ההכנסות?
בשכבת הגיל 3–2, רק 67% מהאימהות עובדות (כלומר, 60 אלף נשארות בבית). לפי המחקר, הגידול המשוער בשכרן השנתי של הנשים העובדות; החזרת 14.4 אלף אימהות לעבודה (לפי תחזית שמרנית); יצירת 3,000 משרות למטפלות; וכן שקלול החזרי מס, חיסכון בקצבאות והגדלת התוצר — כל אלה יפיקו תועלת של 2.53 מיליארד שקל, וזאת רק בזכות החלת הסבסוד על הורים עובדים לילדי שכבת 3–2.
כל אלה, יש לציין, ללא שקלול תועלות עקיפות כמו שיפור בכושר ההשתכרות העתידי של הילדים, שיפור החינוך, צמצום פערים חברתיים־כלכליים, תרומה לשוויון מגדרי וסיוע לזוגות צעירים מול יוקר המחיה.
החשש הוא כי לחץ פוליטי בעתיד, ירחיב את מעגל הנהנים מהסבסוד ולמעשה יקעקע את התמריץ לחזרה מהירה לעבודה — יצדיק ויתור על הקלה משמעותית בנטל יוקר המחיה, שתחתיו נאנקים מאות אלפי הורים עובדים. ובגלל לחץ זה, כל התוכנית לא תתאפשר בעתיד.
קיים קונצנזוס שהשקעה בגיל הרך הנה קריטית עבור עתיד ישראל, ואף מוסכם שקיים כשל שוק בטיפול בגילי 3–0, שממילא נדרש פיקוח הדוק יותר בתחום, וששדרוג ההון האנושי ופיתוח התשתיות חסרים —
אז אם לא יעשו זאת עכשיו, כשישנה הזדמנות - אז מתי?