האסון הכבד בהילולה מחזיר את ותיקי העיר אשדוד לימי האבל הקשים ולאסון מהגדולים ביותר שידעה העיר אשדוד.
ביום י"ח באייר, יום שלישי, 18 במאי 1976, יום הילולת רשב"י במירון.

חמש טיוליות, בהן כ-200 תושבי אשדוד, יצאו לחגיגות ל"ג בעומר במירון.

בהגיע השיירה אל המורד התלול בכניסה לטבריה, החלה פתאום אחת הטיוליות להידרדר במהירות, עקפה את שתי הטיוליות שלפניה – והתהפכה על צדה.

על פי העדויות של הנוסעים – "כשהטיולית התחילה להידרדר נשמעו צעקות מכל עבר. המכונית קיפצה על הכביש ואז נשמעה חבטה חזקה. כולנו עפנו, נפלנו זה על זה ונוצרה מהומה נוראית".

"שמעתי צעקות ויללות של נשים וילדים. ניסיתי להתרומם, להיחלץ, אבל לא הצלחתי, כי הייתי מכוסה גוויות. צעקתי, השתוללתי, אבל אף אחד סביבי לא זז. רק אז הבנתי שהם מתים. הוצאתי את ראשי מבין הגופות ולאט לאט הצלחתי לזחול החוצה, כשאני מוציא אתי, ברגע האחרון, ילד שגם הוא ניצל והיה קבור בין הגופות".

מראה ההרוגים, הדם והפגיעות החמורות, היה קשה מנשוא, והעיתונים דיווחו כי כמה ממגישי העזרה התמוטטו ופונו יחד עם הפצועים.

גו אסרף שהיה אז סגן ראש העיר, הפך לנציג העירייה באותם רגעים כאשר ראש העיר צבי צילקר וסגנו  השני ג'וג'ו אביטן היו בחופשה.

המשטרה העמידה לו מסוק להגיע לזירת האירוע ועליו היה לזהות את הגופות. במקביל פתחה העירייה לשכה למסירת מידע בכל הקשור לנפגעים ולבתי החולים בצפון שאליהם הועברו.

"מדובר בחוויה קשה מאוד", מספר אסרף. המראות היו קשים וגם הדרך לטבריה במסוק הפכה למטלטלת בעקבות רוחות עזות שהקשו עלינו לנחות.

עד שנודע האסון ברחבי העיר לקח זמן, כמובן שלא היו ניידם וגם רדיו לא היה לכולם. לקח שעות עד שממדי האסון הגיעו לאשדוד.

עיר שלמה עמדה אל הרגליים בלחץ רק לא לשמוע שזה מישהו ממשפחתם שנסע לשם.

בהיוודע דבר האסון, ירד על אשדוד אבל כבד. מעולם, עד לאותו יום, לא חוותה העיר אסון שכזה.

 13 הרוגים ו-40 פצועים, חלקם קשה, עוררו כאן זעזוע ותדהמה. תושבים מודאגים התגודדו ליד בניין העירייה, מבקשים לדלות כל פרט, כל פירור של מידע.

15,000 איש השתתפו בהלוויות – 13 הלוויות במקום אחד בהפרשי זמן כה קצרים. מטורף! באשדוד כולם הכירו את כולם והאבל היה עצום. 

לימים בית הכנסת " י״ג קדושי אשדוד" ברובע ג' קרוי על שמם של הנספים ובראשו עמד רבי חנניה אדרי  מוותקי העיר שהלך לעולמו השנה 2021