הפרשה החלה באפריל 2021, בשיא מגבלות הקורונה. מימוני הגיע בשעת לילה לתחנת דלק "תפוז" באשדוד ללא מסכה. הקופאי במקום, סרגיי בינקין, דרש ממנו לעטות מסכה כתנאי לקבלת שירות. בתגובה, חזר מימוני לרכבו, שב עם מסכה על הסנטר בלבד – ולאחר שסורב שוב, החל לתקוף מילולית את הקופאי, ירק לעברו, דפק בחוזקה על חלון החנות ואיים עליו מספר פעמים: "אני אזיין אותך, אחרי העבודה אני אזיין אותך".

במהלך האירוע הרים מימוני שישיית מים, דפק בה על הזכוכית והטיח אותה ברצפה. המתלונן, שחש מאוים מאוד, הזעיק את המשטרה. מימוני נמלט מהמקום אך נעצר בהמשך.

הכרעת הדין: אשמה חמורה אך לא ברף העליון

בהכרעת הדין מימוני זוכה מעבירת ניסיון תקיפה, אך הורשע בתקיפה ואיומים. השופטת ציינה כי היריקה כשלעצמה מהווה השפלה קשה, וכי התנהגותו האגרסיבית של הנאשם גרמה למצוקה ופחד ממשי לקורבן.

עם זאת, צוין כי לא נגרם נזק פיזי, ולכן נקבע כי מדובר באלימות במדרג נמוך-בינוני. בית המשפט בחן פסקי דין דומים וקבע את מתחם הענישה הראוי – החל ממאסר מותנה ועד מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות.

נסיבות אישיות מורכבות

במסגרת הטיעונים לעונש הוצגו נסיבות חייו הקשות של מימוני: ילדות בעייתית, עבר פלילי עשיר (27 תיקים קודמים), התמכרות לסמים בעבר, מחלות רקע קשות וכן נכות מוכרת מעל 40% מביטוח לאומי.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לשלוט בכעסיו, אך לא המליץ על טיפול אלא על עונש מרתיע.

גזר הדין

לבסוף קבעה השופטת כי יש לאזן בין חומרת המעשים לבין מצבו האישי, וגזרה עליו:

חודשיים מאסר בעבודות שירות (בכלא באר שבע – יחידת ברקאי), 6 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים על עבירות אלימות מסוג פשע, חודשיים מאסר על תנאי לשלוש שנים על עבירות אלימות מסוג עוון ואיומים, קנס בסך 500 ש"ח ב-5 תשלומים, פיצוי של 500 ש"ח למתלונן והתחייבות כספית בסך 3,000 ש"ח להימנע מעבירות אלימות בעתיד.

בית המשפט הדגיש כי כל הפרה של עבודות השירות תוביל להמרתן במאסר בפועל.

השופטת: "האלימות היא רעה חולה"

בפסק הדין הדגישה השופטת דולב להמן כי:
האלימות פוגעת בקורבנות הישירים שלה ובחברה כולה. היא משפיעה על תחושת הביטחון ויוצרת אווירה ציבורית עכורה. המלחמה בה היא מלחמה על איכות חיי החברה ועל פני החברה עצמה".