מאות רבות ליוו אמש למנוחת עולמים את אודליה גאולה כהן, בתו של הרב שלום מלול מרובע ט' באשדוד - אשת חסד אמיתית. אודליה הייתה בת 24 בלבד בפטירתה והותירה אחרי שני פעוטות ובעל. במשך שבועות התפללו אלפים לרפואתה, לאחר שהליך רפואי שעברה הסתבך. עם צאת השבת התקבלה הבשורה הקשה על פטירתה.

בין המספידים אמש היה גם הרב הראשי לאשדוד, הגאון יוסף שיינין, שבהספדו לא נותרה עין אחת יבשה. את דבריו פתח באומרו: "גדול כים שברנו מי ירפא לנו, אין אנו מבינים בחשבונות שמים, אישה צעירה שהלכה לעולמה, בכו בכו להולך, כל כך הרבה צרות יש בעם ישראל, והדמעות כבר יבשו, אבל הנביא אומר שצריך לבכות, צריך להכיר בגודל האבידה צריך חוכמה לדעת מה איבדנו, איי... אומר הנביא, כי עלה המוות בחלוננו בא בארמונותינו, בא המוות לא בזמנו, זה כמו שמגיע מהחלון, שזה לא כדרך, המוות פורץ דרך החלון.

"המנוחה גדלה בבית של ארמון עם תורה, ביתו של אביה רבי יצחק, בית של תורה - ארמונה של תורה, הקימה בית יחד עם בעלה היקר יבלחט"א אברך חשוב.

 "אחי ורעיי, אין לנו הסבר, אולי דבר אחד נוכל לומר, גדולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו אישה צדיקה, אישה צנועה, אישה שהקימה בית של תורה, אין למעלה ממנה, זה כשריפת בית המקדש ואנו עומדים כאן ובוכים לכפר על עוונותינו, נשמה טהורה זה קורבן לציבור של כולנו".

 "דודי ירד לגנו ללקוט שושנים, גנו של הקב"ה זה נשמות הצדיקים, הקב"ה לוקח שושנה שכולה קודש, כולה טהרה, כולה תמימה לכפר על עוונות הדור, הקב"ה בא להרעיד ולעורר אותנו, דעו איזה קורבן בדור הזה הקרבתם בעוונותיכם, אחי ורעיי, שחס ושלום לא יהיה קרבן לחינם, על כן נתעורר לתקן  את דרכינו ולהידבק בתורה, יראת שמים, צדקה וחסד, והנשים יזרזו את בעליהן ללימוד תורה וזה מה שהיה כל שאיפת חייה של המנוחה.

"אנו צריכים להגדיל תורה ולהאדירה ולהתחזק במידות טובות ולהרבות באהבת חינם וזכות זו תעמוד למנוחה ע"ה שודאי תגיע לכסא הכבוד ותמליץ על בעלה, על ילדיה ועל הוריה וכל משפחתה, שהקב"ה יתעורר ברחמים עלינו ולהמליץ טוב על המשפחה ועל כל עם ישראל".

אביה הרב יצחק מלול ספד וזעק מקירות ליבו: "הלב שבור הלב שותת דם מי האמין, נחמו נחמו עמי יאמר ה' אלוקיכם, אדם לא ידע מה ילד יום, ביתנו אודליה ע"ה, איזה מידות נעלות היו לה, איזה בושת פנים, התיקון שלך נגמר.

"אנחנו המסכנים שנשארנו כאן בעולם עם נסיונות עולם הזה. הרופאים אמור לי שמזמן כבר לפי החשבון היתה צריכה לסיים, אלא שהתפילות והקבלות הטובות ודאי עזרו, הרופאים אמרו שהמצב קשה והמכשיר הראה על קריסה במערכות, עולה ויורד עד שנעצר במספר 26 שזה שמו של הקב"ה, ואני פונה אלייך, אודליה תבקשי גאולה, גרמת להמונים להתחזק ולהתעורר, הכאב הוא גדול קשה מנשוא, אין מילים, אבל כמו שהזכירו הרבנים שהכל מהשגחתו של ה' יתברך, כל צעד ושעל.

 "הרופא המנתח שוחח איתי ואמר במקומך לא הייתי מחזיק מעמד ופרץ בבכי, אנו לא מבינים חשבונות שמים, עלינו להמשיך להתחזק באמונה בתורה הקדושה בקיום המצוות, זה קורבן ציבור, היה לה כיבוד הורים, ענווה ופשטות מול  בעלה יבלחט"א, אם קיבלנו את הניסיון הזה, הקב"ה יתן לנו הכוחות לעמוד בו, אודליה תתפללי ליד כסא הכבוד, על בעלך, על אמא ועל כל המשפחה, הלב שבור ורק הרופא לשבורי לב יכול לרפאות אותנו, הבאת אותנו לחיזוק האמונה מאוד במדרגה גדולה, בדבריו הודה לכל העוזרים ולכל המשפחות היקרות שעשו לרפואתה.

 את ההספדים חתם בעלה הרב שלום יאיר כשהמשתתפים פורצים בבכי מר והוא מצדיק עליו את הדין באהבה:

"אשת חיל מי ימצא.. על המנוחה נאמר אשת חיל, עשתה הכל על מנת שאני לא יתבטל מלימוד התורה, גם כשהיה לה קשה, קיבלה הכל מאהבה והעיקר לא להפריע לסדרי לימוד התורה בכולל, עזבת אותנו בלי פרידה.

"מעלותייך כל כך גדולות שאפילו אם ח"ו הייתי יודע שתחיי יום אחד הייתי מסכים להתחתן. תתני לנו כח להמשיך לגדל את הבן והבת הקטנים כמו שרצית. תודה לך אבא שבשמים על הכל, ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך, תודה רבה לכל אלו שהתפללו, טרחו והגיעו לכבדה בכבוד האחרון ואני מבקש ממך מחילה בשמי ובשם כל המשפחה".