התפתחות מעודדת במאבק במשבר ההתפלה: ניסוי שנערך במתקן ההתפלה באשדוד הציג תוצאות ראשוניות חיוביות בהתמודדות עם הציאנובקטריה – החיידק הפוטוסינתטי הזעיר שגרם לעכירות חריגה במי הים ולשיבושים בפעילות מתקני ההתפלה בישראל.

על פי פרסום של אילנה קוריאל ב־ynet, מדובר במחקר משותף של מכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן־גוריון והטכניון. הפיילוט, שנבחר על ידי רשות המים, עבר ביום שני לניסוי בקנה מידה מלא במתקן באשדוד, לאחר סדרה של בדיקות מעבדה.

פרופ׳ אריאל קושמרו בן זאב, המשתתף במחקר, מסר כי במהלך הניסוי התקבלו נתונים שלפיהם רמות העכירות הגבוהות ירדו לערכים שבהם ניתן לעבוד. לדבריו, השלב הבא הוא לבחון את הטיפול בנפחים גדולים יותר ולבדוק אם התוצאות החיוביות נשמרות.

עם זאת, החוקרים מבהירים כי עדיין מוקדם להכריז על פתרון מלא. אם הניסוי יוכתר בהצלחה, ניתן יהיה להתאים פרוטוקול טיפול לכל אחד ממתקני ההתפלה ולהגביר בהדרגה את פעילותם.

השיטה שנבחנת מבוססת על חומרים שכבר נמצאים בשימוש במתקני ההתפלה, ללא הכנסת חומר חדש למערכת. לדברי פרופ׳ בן זאב, אחד התוספים נבדק כדי לוודא שלא נותרו ממנו שאריות, אף שהוא אינו אמור לעבור למי השתייה.

במחקר משתתפים גם פרופ׳ עדי ראדיאן, ד״ר פז נתיב וד״ר נעמה לנג־יונה. החוקרים מדגישים כי הבדיקות נערכות באופן הדרגתי, מתועד וזהיר, וכי במקרה שהטיפול לא יוכיח את עצמו בניסוי המלא – הם ימשיכו לבחון פתרונות נוספים.

הציאנובקטריה, שגודלה כשני מיקרון בלבד, הובילה בשבועות האחרונים לשיבושים משמעותיים במערך ההתפלה. בשלב זה מתקן ההתפלה בחדרה פועל כסדרו, ואילו המתקנים בשורק א׳, שורק ב׳, אשקלון ופלמחים פועלים באופן חלקי. מתקן אשקלון, שהושבת ב־27 באוגוסט, חזר לפעילות חלקית.

למרות הפגיעה בפעילות המתקנים, לא נרשמו עד כה שיבושים באספקת המים לבתי התושבים. במקביל, חברת מקורות הגבירה את השימוש בקידוחי מים ברחבי הארץ כדי לסייע בשמירה על רציפות האספקה.

הניסוי באשדוד מספק אפוא סיבה ראשונית לאופטימיות, אך רק לאחר השלמת הבדיקות בנפחים גבוהים יהיה ניתן לדעת אם נמצא פתרון יעיל למשבר.