לעמדת הפורום הציבורי ועמותת אדם טבע ודין, מדובר בהחלטה שגויה, שעומדות בניגוד מוחלט לעקרונות העומדים בבסיסה של שמירת הסביבה החופית ותמ"א 1. כל המוסדות שדנו בתכניות הסכימו שלו היה מדובר בתכניות חדשות, הן היו נדחות על הסף.

השופטת קבעה בפסק הדין: "לא אכחד כי העובדה שמשמעות דחיית העתירה הינה בניית שני בתי מלון ממש על שפת הים, בתוך חוף הים - הינה תוצאה רחוקה ממיטבית, והיא אף אינה תואמת את העקרונות התכנוניים המוכרים והמתוקפים היום, הן בתמ"א 1, והן בחוק השמירה על הסביבה החופית, בוודאי בנייה כה קרובה לחוף היום..."

נוכח כך שבית המשפט עצמו ציין בפסה"ד כי "אכן מדובר בבינוי שקרוב מאוד לקו החוף, ובוודאי שיש בו משום פגיעה בסביבה החופית.", העותרים תוהים בעניין התייחסותו לטענתנם בעניין אי-בחינת החלופות: "במציאות שבה אין עוררין על כך שהבינוי המתוכנן יפגע קשות בציבור ובסביבה, במיוחד נוכח עליית המפלס הים עקב משבר האקלים, שתוביל לצמצום רצועת החוף, על מוסדות התכנון לחפש חלופות. במקרה זה קיימת חלופה ברורה - מגרש חנייה רחב היקף הנמצא בבעלות ציבורית, אליו ניתן להעביר את הזכויות ולשחרר את הרצועה החופית המאוימת לציבור".

עו"ד אורטל סנקר, א.ט.ד: "עם מלוא הערכה לבית המשפט, שגה האחרון בהחלטתו. שכן, גם בית המשפט, כמו ועדות התכנון לפניו, הסכים עמנו שמדובר בתכניות שאינן ראויות להתאשר כיום, אך בפועל פסק הפוך. קידום התכניות  על החוף היא מקוממת, שעה שייתכן שקיימות חלופות אחרות, כדוגמת בניית המלונות במגרש החנייה הצמוד, שיכולות למנוע את הפגיעה ההרסנית בחוף ובציבור, אך אף גורם אינו מרים את הכפפה. בכוונתנו להגיש ערעור על פסק דין זה. אדם טבע ודין ימשיך לפעול בכל כוחו לשמירה על החופים למען הציבור והדורות הבאים."

בועז רענן, הפורום: "הקמת התכניות, לרבות התכניות החדשות, צפויה לשרת בעיקר מבקרים מחוץ לאשדוד – ולא את תושבי העיר עצמם – ועלולה לפגוע באופייה הייחודי של אשדוד ובחזית הים שלה, שהיא אחד הנכסים הציבוריים החשובים ביותר בעיר.״