הידיעה בתקשורת הייתה צנועה מאוד והתפרסמה בעיקר באתרים המתמחים בעולם המחשוב. וכך נכתב -
"אגף תקציבים במשרד האוצר ובנק ישראל בחרו בקבוצה - הכוללת את ענקית הטכנולוגיות ההודית טאטא, קבוצת משקיעים בראשות מריוס נכט ואגודת אופק - שתקים את לשכת שירותי המחשוב הבנקאיים".

מפתיע הדבר כי בפועל מדובר במהפכה ענקית שתשנה את פני הבנקאות בישראל - בהקמתו של בנק חדש ראשון בישראל.
זאת מאז 1970-  לאחר כמעט 50 שנה של בצורת בנקאית.

מדובר במהפך צרכני (כפי שהיה בסלולר ואולי אף יותר) –  והוא תוצאה של הנחישות הכחלונית אל מול כל הבנקים והעולם שנשלט ע"י הבנקים (ביניהם אמצעי התקשורת במדינת ישראל). והעולם שותק...

למה זה לא קרה עד עכשיו?

במשך כמה עשורים דיברו כלכלנים, מומחי פיננסים על כך שהדרך היחידה לצמצם את הריכוזיות בענף הבנקאות היא הכנסה של בנקים חדשים לשוק. השלב הראשון היה שינויים והקלות רגולטוריות, שבנק ישראל פרסם בעשור הקודם, שאפשרו לבעלי ממון וידע להקים בנק בישראל. אך אף בנק לא הוקם, כי החסם העיקרי היה המחשוב – מערכות המידע, התקשורת וכל מה שמסביב (עלות של מאות מיליוני דולרים וזמן רב). מה שלא אפשר למי שאין לו  בנק גדול, להיכנס לתחום.

ואז עלה הרעיון של כחלון  להקים לשכת שירות לשירותי מיחשוב באופן שיוצר שיווין בידע של כולם.

הפתרון של האוצר:

ועדת שטרום לקידום התחרות בבנקים, שהוקמה בידי השר כחלון, מצאה פתרון - הקמת מערכת מחשוב משותפת לבנקים הקטנים, שתוקם בסבסוד עמוק של המדינה. ומכאן שהוא הוציאה מכרז חדש לנושא בו זכו כאמור ענקית הטכנולוגיות ההודית טאטא עם קבוצת משקיעים בראשות מריוס נכט ואגודת אופק .

במכרז התחייבה הזוכה למחירים מירביים שהיא תגבה מכל בנק קטן — כך שלשכת המחשוב החדשה תהווה תשתית עליה יכולים לצמוח בנקים חדשים נוספים בישראל, וגם מאפשרת לתת שרות לבנקים קטנים ובינוניים קיימים.

מה הסיפור הגדול?

מדובר בסנונית הראשונה שתיצור מהפכה של ממש בכל הקשור לעמלות ולתשלומים שהבנקים גובים מאיתנו כדי להעשיר את קופתם ואת בעלי המניות שלהם.

זהו מהלך מהפכני במושגים של עולם הבנקאות. שינוי מהותי ברגולציה שיאפשר פתיחת בנקים חדשים בישראל, כאשר הבסיס הוא שהם יהיו דיגיטליים לחלוטין – לא יצטרכו להשקיע בתשתיות ובמיחשוב ויעסקו בליבה העיקרית של מה שהם יודעים לעשות: פיננסים.

הבנק החדש צפוי להיות דיגיטלי לחלוטין ויעניק שירותי בנקאות מלאים ללקוחות צרכניים, ללא עמלות ובריביות מופחתות, ובכך להיכנס ראש בראש בתחרות מול הבנקים הקיימים.

מה שאמור לאפשר לו להיות אטרקטיבי כל כך במחיריו הוא העובדה שהוא יהיה בנק רזה מאד, בלי סניפים וכמעט בלי עובדים.

הסרת חסם הכניסה של מערכת המחשוב סולל את הדרך לתחרות בבנקאות בישראל. בנקים חדשים יוכלו להיכנס עתה, על בסיס שירותי המחשוב שהם יקנו מלשכת המחשוב, ולהתחרות בבנקים.

המפץ התחרותי הושלם:

הפוטנציאל התחרותי של הבנקים החדשים מתבסס על המהלכים הנוספים שיזם משרד האוצר:

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, פתיחת מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל בעוד חודש בדיוק (מהלך שקידם לכחלון), פתיחת מעבר בקליק בין בנקים בתוך כשנתיים מהיום, ומערכת השוואת מחירים שתתחיל לפעול גם היא בתוך כשנתיים.

כל המהלכים הללו יבשילו פחות או יותר במועד שבו לשכת המחשוב החדשה והבנק החדש יחלו לפעול.
הדבר עשוי להוביל למפץ תחרותי מושלם.

מי הזוכים במכרז:

טאטא, באמצעות חברה-הבת שלה לנושאי שירותי מחשוב של קונצרן טאטא, טאטא קונסלטינג סרביסז, TCS.
"TCS" היא חברה-בת של תאגיד "טאטא" ההודי. החברה עוסקת בטכנולוגיות מידע, ומתמחה בתחום השירותים, הפיתוח והתחזוקה של מערכות תוכנה וחומרה.

היא ניגשה למכרז עם שני בנקים דיגיטליים שהגישו בקשה לרישיון בנק בקבוצה בהובלת מריוס נכט והבנק החברתי אופק.

המיליארדר מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט,  מתחייב להון עצמי של 120 מיליון דולר — הרבה מעבר לרף המינימום של 50 מיליון שקל שדורש היום בנק ישראל.

את הרישיון הרשמי מבנק ישראל הבנק החדש צפוי לקבל במהלך אפריל.

תגובת שר האוצר כחלון:

"זהו יום גדול לקידום התחרות בבנקאות, לאחר עשרות שנים שלא קם בנק חדש בישראל. כעת משהסרנו את אחד החסמים המרכזיים לכניסת מתחרה, אני בטוח שנתחיל לראות תחרות על משקי הבית והעסקים הקטנים. אני מברך את כל מי שעבד על המהלך ממשרד האוצר ובנק ישראל".

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר:

"הקמת לשכת מחשוב היא צעד משמעותי לקידום התחרות בתחומי הבנקאות בישראל. לאחר שנים שלא קם בנק חדש בישראל, אנו בוחנים ומלווים את הגופים שמבקשים להקים בנק ושמחים מאוד על ההתקדמות החשובה שנרשמה היום".