בגיל 93 הלך לעולמו האיש היקר יורם ריינר ז"ל - שורד שואה שהותיר אחריו שבט גדול. עבד במשך שנים רבות, גם אחרי שפרש לפנסיה, בחברת אשדוד. איש עשייה שתרם רבות לחברה באשדוד וסייע בקליטת העליה הגדולה מחבר העמים בשנות ה-90.

יורם ז"ל היה באוקראינה כשהתרחשה השואה, ראה את בני משפחתו נרצחים בזה אחר זה. היה בן 15 וידע שאחותו נשארה בחיים והחל לחפש אחריה. הוא הלך עם תמונתה לבתי יתומים, ובשלב מסוים השתמש בו הצבא האדום כדי לשמש כמתרגם עבור חקירת שבויים.

בצבא האדום רצו לשלוח את יורם לאקדמיה הצבאית, אך הוא הצליח לחמוק מהם והמשיך בחיפושים אחר אחותו. במהלך החיפושים אחריה התברר לו שהיא נסעה עם תנועת נוער לפלסטינה. יורם עלה על אוניית מעפילים והגיע לארץ, כאן המשיך בחיפושים אחריה עד אשר איתר אותה.

בתו אורנית מספרת על אביה: "הוא הגיע לקיבוץ עין שמר. לימדו אותו שם, מאוד אהבו אותו וקידמו אותו. פגש את אמא שלי אירה, הם עברו לאשדוד בימיה הראשונים. בהתחלה עבד על טרקטור, אחר כך עבד במחצבה. בששת הימים היינו באשדוד, אסף את הילדים ובנה שוחה עבור הילדים שיסתתרו. כזה היה אבא, תמיד דאג לכולם".

בסוף שנות השישים התחיל יורם לעבוד בחברת אשדוד  - "עבד אחרי גיל פנסיה. היה סוג של מנהל טכני, מסר דירות וטיפל בליקויים... תמיד היה לו צרור גדול של מפתחות ותמיד היה רץ לסייע. כל השכנים ידעו שיורם פותר הכל. פעם הייתה שריפה בבית של מזכירת מקיץ ג׳, כשכולם ברחו הוא רץ ככה עם סמרטוט על הפה והציל אנשים".

לפני עשר שנים נפטרה אישתו אירה ריינר ז"ל, הייתה מורה בגאולים וניגנה על אקורדיון.

הבת אורנית: "אבא תמיד היה תורם ועוזר, תמיד היה נכון לסייע. בעליה הרוסית הגדולה הוא עזר המון לעולים, בלי חשבון עם כל הלב. תמיד בעשייה. אדם מאוד חזק. הוא הותיר אחריו אותי ואת אחי, נכדים ונינים - שבט מאוד גדול".

הלוויתו של יורם תתקיים הבוקר (שישי) ב-11:45 באולם ההספדים הישן באשדוד.

יהי זכרו ברוך.