אילן, בן זוגה של ניצן, ואבי שלושת ילדיהם  ספד לה בדמעות: "לא חשבתי בחיים שאעמוד פה. את נתת לי שלוש מתנות הכי טובות שאפשר. אני אשמור עליהם, אני אגדל אותם ואני אנחיל בהם את כל מה שהיה חשוב לך. אני מבטיח לך שלא יהיה חסר להם כלום. את הלכת מאיתנו מוקדם מדי. היו לנו הרבה תוכניות ודברים שאמרנו שנעשה עוד מעט. הם מתגעגעים אלייך מאוד, ואני מתגעגע אלייך מאוד. מאוד קשה בשבוע האחרון. מאוד קשה להסביר להם מה קרה ומה יהיה ואיך יהיה בלי אמא? אני מבטיח לך שאני אעשה הכול בשבילם".

ריקי, אמה של ניצן, הגיעה למפעל ביום האסון, ונצפתה מחוץ לו זועקת על הבת שאבדה - בסרטון שהתירה לפרסם. היא ספדה לבתה: "ניצן שלי, הפרח שלי, איך מספידים בת? איך אמא עומדת ומדברת שכל הלב שלה מדמם ונשבר לרסיסים? לא היית צריכה למות, זה לא היה הזמן שלך. אני מקווה שכולם יעזרו אחד לשני לעבור את הטראומה והטרגדיה. אין מילים שיכולות לתאר את הכאב, אמא לא צריכה לקבור את הילדים שלה, אמא לא צריכה לקבור את הילדים שלה - זה לא טבעי".

טקסי ההלוויה נערכו במקביל.

עינב, שעבדה עם אירינה יחד במעבדה במשך שבע שנים נפרדה ממנה: "כשעומדים כאן היום, קשה להאמין שאת אינך. שנים עבדנו יחד. 'בוקר טוב' במסדרון, עומס, לחץ ועבודה משותפת - היית מקצועית באמת. לא רק כי ידעת את העבודה, אלא כי היה לך אכפת. אכפת מהתוצאה, אכפת מהאנשים, אכפת מהלב שמאחורי כל משימה. לא עשית רעש סביב עצמך. אבל מי שעבד לידך ידע - יש על מי לסמוך".

בנוסף, אמרה: "בין כל הדברים שבלטו בך - דבר אחד תמיד האיר מעל הכול והוא האהבה שלך ושל ויקטור. ואני רוצה לבקש ממך סליחה. סליחה על הרגעים שלא עצרתי להגיד תודה. סליחה על פעמים שהיינו עסוקים מדי בעבודה ושכחנו את האדם. סליחה אם אי פעם פגעתי, גם בלי לדעת. הלוואי שהייתי אומרת יותר כמה את חשובה. הלב נשבר במיוחד בשביל בתך האהובה, שעומדת להביא חיים חדשים לעולם ברגע שבו את היית אמורה להיות לידה, להחזיק את ידה, ללחוש לה שהכול יהיה בסדר".