במסגרת הסכם נמלי הים, בין שר האוצר לשרת התחבורה סוכם להעניק לנמל הוותיק רציף נוסף בשטח של 40 דונם באשדוד, ללא מכרז, לפרק זמן של 6 שנים.

כך ששלושה רציפים חדשים לפריקת מטען כללי יחזרו לעבוד, וצפויים לפתור את פקק האוניות בכניסה לנמלי ישראל. 

שניים מהרציפים יופעלו בנמל הצפון שבבעלות סינית, ואחד בנמל החדש בדרום שבבעלות הולנדית. בנוסף, נמל אשדוד קיבל אישור להפעלת רציף נוסף שמיועד לפריקת מכולות. ברציף הנוכחי יש קו יבשה צר שגורם לפריקה יעילה פחות של סחורות. הרציף החדש שיופעל יהיה צמוד לו וירחיב את מרחב הפריקה.

רציף 25, שהוקם במקור על ידי חברת נמלי ישראל (חנ"י) במסגרת ההכנות להקמת נמל הדרום, אותו מפעילה חברת HCT שבבעלות חברת TIL השוויצרית, יתופעל ע"י הנמל הותיק.

בזמן כהונתה של מרב מיכאלי כשרת התחבורה, היא העניקה לנמלים החדשים שהוקמו בישראל -  הדרום והמפרץ, היתר לעשות שימוש ברציפים הסגורים למשך שנתיים וזאת כתוצאה מהפקק שנוצר בנמלים בתקופת הקורונה.

במשרד האוצר ביקשו להאריך את ההיתר לעשות שימוש ברציפים אלה בגלל המלחמה אלא ששרת התחבורה רגב התנגדה לכך, ומאז אמצע 2024 הופסקה הפעילות בהם, כך שבחודשים האחרונים נצפו שוב פקקים בנמלי הים. הפקקים בכניסה לנמל השפיעו בעיקר על יבוא פלדה וברזל לענף הבנייה.

 32 אוניות עדיין עומדות בפקק בכניסה לנמלי ישראל, ו-16 מהן נושאות מתכות. בשיאו, בינואר, עמדו בפקק יותר מ-60 אוניות, מתוכן 35 אוניות שנושאות מתכות.

אבל בחינה של הדברים לעומקם מגלה תמונה שונה מעט. נמל אשדוד החליט לפני מספר שבועות לפרסם באופן שקוף למדיי את התור של האוניות הממתינו לו מחוץ לנמל וכאן התמונה היא דווקא מרשימה. נמל אשדוד מצליח כל הזמן לצמצם את התורים עד כדי שהאוניות שלא נכנסות אליו עושות זאת מסיבות שאינן קשורות לנמל עצמו.

אחת הסיבות שאוניות מעדיפות שלא להיכנס לנמל, למרות שהן יכולות, היא העובדה שיש מחסור במשאיות ונהגי משאיות וזה אומר שאין לאן לפרוק את המטען מהאונייה ואז משיקולי עלויות, האוניות עצמן בוחרות שלא להיכנס לנמל. צריך להזכיר ששהייה בנמל ללא צורך עולה לא מעט כסף ולכן יש אוניות שמעדיפות להמתין במחוץ לנמל עד שיגיעו המשאיות אליהן צריך לפרוק את המטען.