החתונה נמשכה פחות משנתיים, הקרב על הירושה נמשך שלוש שנים: כך הכריע בית המשפט באשדוד במאבק המשפחתי המטלטל
30.06.26 / 10:10
הם הכירו, התחתנו בתוך שבועיים, תשעה ימים לאחר החתונה הוא ערך צוואה שבה הוריש את כל רכושו לחמשת ילדיו.
הזוגיות הידרדרה במהירות וכללו מריבות, קללות, איומים, דרישות כספיות.
הבעל נפטר בפתאומיות ונמצא ללא רוח חיים בביתו.
בו ביום שנפטר, הילדים בקשו לממש את הצוואה, אך האלמנה טענה כי הייתה צוואה חדשה לטובתה, כי הילדים הסתירו אותה וכי הפעילו עליו לחץ כבד.
בית המשפט לענייני משפחה באשדוד בחן מאות מסרונים, בדק את הטלפון הנייד של המנוח, שמע עדים – והגיע להכרעה חד-משמעית.
מאבק ירושה דרמטי, רווי אמוציות והאשמות קשות, הסתיים בפסק דין מקיף של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד.
במרכז הפרשה עמדו אלמנתו של המנוח מצד אחד וחמשת ילדיו מנישואיו הראשונים מן הצד השני.
מה שהחל כהיכרות שנמשכה שבועיים בלבד והוביל לחתונה מהירה, הפך בתוך זמן קצר למסכת של תלונות במשטרה, צווי הגנה, הליכים בבית הדין הרבני, טענות לאיומים, ויכוחים על כסף ורכוש – ולאחר מותו הפתאומי של הבעל גם לקרב משפטי ארוך על עיזבונו.
לאחר שמיעת עדויות, בחינת הראיות ואפילו בדיקת הטלפון הסלולרי של המנוח, קבע בית המשפט: הצוואה שערך המנוח תקפה, וכל רכושו יעבור לילדיו – בדיוק כפי שביקש.
היכרות מהירה, חתונה מהירה עוד יותר
על פי פסק הדין, המנוח, יליד 1958 ואב לחמישה ילדים, התגרש מרעייתו הראשונה בשנת 2017.
ביולי 2020 פנתה אליו אישה צעירה ממנו בכ-17 שנים, שביקשה לשכור מקום להפעלת גן ילדים.
כעבור שבועיים בלבד השניים כבר נישאו.
אלא שכעבור תשעה ימים בלבד מהחתונה ערך המנוח צוואה בפני שני עורכי דין.
בצוואה קבע באופן מפורש כי כל רכושו - הבית, המגרש שקיבל כפיצוי על פינוי גוש קטיף, כלי הרכב, הכספים, הפנסיה, הזכויות הסוציאליות ושאר נכסיו - יועברו בחלקים שווים לחמשת ילדיו.
הזוגיות הידרדרה במהירות
הנישואים לא התנהלו על מי מנוחות.
כבר במהלך השנה הראשונה החלו עימותים קשים בין בני הזוג.
האלמנה הגישה מספר תלונות במשטרה נגד בעלה בטענה כי איים עליה, ובאחת הפעמים אף הורחק המנוח מביתו למשך 45 ימים.
אלא שכאשר נדונה בקשתה לצו הגנה בבית המשפט, ולאחר שנבדקו חומרי החקירה ונשמעו הצדדים, נדחתה בקשתה.
בהחלטה שניתנה אז נקבע כי לא נמצאו ראיות התומכות בטענות שהעלתה נגד בעלה.
בהמשך היה זה דווקא המנוח שביקש צו הגנה נגד רעייתו, לאחר שטען כי בזמן שהורחק מביתו נגרם הרס לרכושו, ובריכת הדגים שטיפח נמצאה כשהיא חרבה.
גם בקשה זו התקבלה.
המוות הפתאומי והמאבק על הירושה
ביוני 2022 נמצא המנוח ללא רוח חיים בביתו.
המשטרה פתחה בחקירה, אולם המכון לרפואה משפטית קבע כי מדובר במוות טבעי.
עוד באותו היום פנתה אחת מבנותיו לרשם לענייני ירושה וביקשה לקיים את הצוואה.
זמן קצר לאחר מכן הגישה האלמנה התנגדות.
לטענתה, בעלה כלל לא התכוון להוריש את רכושו לילדיו.
היא טענה כי הייתה צוואה מאוחרת יותר לטובתה, כי ילדיו הסתירו אותה, וכי הם הפעילו עליו השפעה בלתי הוגנת שהובילה לעריכת הצוואה המקורית.
הטלפון הסלולרי נפתח - אבל לא נמצאה צוואה
כדי לבדוק האם אכן קיימת צוואה נוספת, מינה בית המשפט מומחה מחשבים שחילץ את כל המידע מהטלפון הנייד של המנוח.
הבדיקה הייתה מקיפה.
אלא שגם לאחר שעברו על כל החומר, לא נמצאה כל ראיה לקיומה של צוואה חדשה.
גם עורך הדין שייצג את האלמנה בהליכים אחרים העיד כי מעולם לא ראה צוואה נוספת.
בית המשפט קבע כי הטענה לקיומה של צוואה מאוחרת פשוט לא הוכחה.
האם הילדים הפעילו לחץ על אביהם?
זו הייתה אחת השאלות המרכזיות בתיק.
השופטת בחנה את כל המבחנים המקובלים בפסיקה לבדיקת "השפעה בלתי הוגנת" וקבעה כי אף אחד מהם אינו מתקיים במקרה הזה.
מהראיות עלה כי המנוח היה אדם עצמאי, קצין בכיר במילואים, בעל דעה מוצקה ואדם שידע היטב לקבל החלטות בעצמו.
עורך הדין שערך את הצוואה העיד כי המנוח הגיע אליו לבדו, ללא ילדיו, הסביר בדיוק כיצד הוא רוצה לחלק את רכושו והבהיר באופן חד-משמעי כי רצונו הוא שכל נכסיו יעברו לילדיו.
גם ילדיו עצמם הופתעו כאשר שלח להם צילום של הצוואה זמן קצר לאחר שערך אותה, נתון שחיזק את המסקנה כי כלל לא היו מעורבים בעריכתה.
המסרונים חשפו מערכת יחסים סוערת
אחד החלקים הדרמטיים ביותר בפסק הדין עסק בהתכתבויות בין בני הזוג.
בית המשפט תיאר מערכת יחסים רצופת מריבות, קללות, איומים, דרישות כספיות וניסיונות חוזרים מצד האלמנה להביא לכך שהמנוח יעביר לה חלק מרכושו.
מנגד, בהתכתבויות שהציגו ילדיו של המנוח נראה כי הוא שב והבהיר שרכושו מיועד לילדיו בלבד.
באחת ההודעות אף כתבה האלמנה למנוח כי אם לא ירשום את הבית גם על שמה, מבחינתה אין עוד טעם להמשך הקשר.
השופטת ציינה כי ההתכתבויות אינן מחזקות את גרסת האלמנה, אלא דווקא את גרסת ילדיו של המנוח.
גם הסכם הממון לא שינה את התוצאה
במהלך הדיונים ניסתה האלמנה להסתמך על טיוטת הסכם ממון שנערכה בין הצדדים.
לטענתה, ההסכם ביטל למעשה את הצוואה.
גם טענה זו נדחתה.
בית המשפט קבע כי ההסכם כלל לא אושר בבית הדין הרבני, אינו כולל הוראה המבטלת את הצוואה, ואף מלמד כי בני הזוג עצמם הבינו שכל שינוי בחלוקת הרכוש לאחר המוות מחייב עריכת צוואה חדשה.
צוואה כזו - פשוט לא נמצאה.
השורה התחתונה
בסיום ההליך הורה בית המשפט לקיים את הצוואה במלואה.
התנגדות האלמנה נדחתה, ונקבע כי היא לא הצליחה להוכיח קיומה של צוואה חדשה, לא הוכיחה שהילדים הפעילו השפעה בלתי הוגנת על אביהם, ולא הצליחה להראות כי הסכם הממון שינה את רצונו של המנוח.
משמעות פסק הדין ברורה: כל עיזבונו של המנוח יועבר לחמשת ילדיו, בדיוק כפי שקבע בצוואה שערך תשעה ימים בלבד לאחר שנישא בשנית.
פסק הדין מהווה תזכורת לכך שגם במאבקי ירושה קשים וטעונים במיוחד, בתי המשפט יעניקו משקל מכריע לרצונו החופשי של המצווה – כל עוד הצוואה נערכה כדין ומשקפת את רצונו האמיתי.
