וכך מספר מיכאל חיון לאשדוד נט -

"יצאנו כמה חברים לבלות ב-Paddy’s Irish Bar שב-Pas de la Casa, שבאנדורה. ערב רגיל לגמרי - נכנסנו, התיישבנו, הזמנו שתייה וצחקנו בינינו, כמו כל חבורה שבאה ליהנות מחופשה. שום דבר לא רמז למה שהולך לקרות.

בשלב מסוים, לאחר שבעלי המקום וצוותו הבינו שאנחנו ישראלים, המנהל עלה על המיקרופון של הבר ופנה לכלל הלקוחות. תחילה שאל: “יש פה ישראלים? אז Free Palestine”. כמה רגעים אחר כך המשיך ואמר שוב ושוב: “כולם תסתכלו, יש פה יהודים בפינה”.

האווירה במקום השתנתה ברגע. אנשים הפנו אלינו מבטים, חלקם הסתובבו בכיסאות כדי לראות על מי הוא מדבר. התחושה הייתה קשה ומטלטלת- לעמוד בלב בר מלא אנשים, כשמישהו מסמן אותך בקול רם כיהודי וכישראלי, כאילו אתה מוקצה.

הרגשתי מושפל. זו הייתה תחושה לא נעימה בכלל, כמעט כמו להיות מצורע שמצביעים עליו.

האירוע הסלים כשהמנהל החל לשאול במיקרופון:

“מי רוצה להצטרף אליי החוצה כדי לשחוט את היהודים?”, ואף החל בספירה לאחור.

מעבר לחומרת האמירה עצמה, הוא גם סימן לעברי בתנועת יד מאיימת - מחווה שהתפרשה בעיניי כאיום ישיר לרצח.

חשוב להדגיש: לאורך כל הערב לא נהגנו באלימות, לא הפרענו לסדר הציבורי ולא חרגנו מהתנהגות מקובלת של לקוחות. באנו לשתות ולבלות ותו לא.

לאחר שיצאנו מהמקום, נתקלנו במקרה בניידת משטרה מחוץ לבר. פנינו מיוזמתנו לשוטרים והגשנו תלונה.

השוטרים נכנסו למקום כדי לעמת את המנהל עם הדברים, אך במהלך השיחה טען כי אנחנו “שקרנים”.

לתחושתנו, לא ננקט צעד ממשי והאירוע לא טופל ברצינות הראויה לחומרתו.

מעבר לחוויה האישית הקשה, מדובר באירוע חמור של הסתה פומבית לאלימות ואפליה על רקע לאום ודת- אמירות שנאמרו בקול רם, בפני קהל רב, תוך קריאה מפורשת לפגיעה ביהודים.

עבורנו, חופשה שגרתית הפכה בתוך דקות לחוויה משפילה ומאיימת שלא נשכח במהרה".

העולם משתנה לנו מול העיניים ומתחיל להזכיר את אירופה בשנות ה30 וה40 והעולם שותק