מקרה חריג ובלתי רגיל בעירנו אשדוד, מביא את סיפורה של משפחת גדז' שאם לא די בכאב ובצער שבפטירת יקירם - בן משפחה שאינו בריא בנפשו, נדרשו לשלם סכום בלתי נתפס של 25 אלף ₪ על מנת להביאו לקבורה בבית העלמין בעיר.

הסיבה לדבריהם: בתעודת הזהות שלו מופיעה כתובתו האחרונה של ההוסטל האחרון בו התגורר כמתמודד נפש.

על פי החוק, במקרים בהם שהה נפטר בבית חולים פסיכיאטרי או גריאטרי, וכתובת מגוריו שונתה לכתובת המוסד שבו הוא מאושפז - תהיה משפחתו זכאית להביאו לקבורה במקום מגוריו הקודם בתנאי שלא חלפו 7 שנים מיום שינוי כתובתו, או ביישוב שבו נמצא בית החולים.

אולם, עדיין לא ברור מדוע נדרשה המשפחה לשלם סכום כה גבוה, בזמן שעל פי משרד הדתות תעריף חלקות הקבורה באשדוד עבור אדם שאינו תושב העיר נע בין 5,153 ל-6,871 ש"ח - תלוי בסוג הקבר ואופן הקבורה. מדובר בקניית חלקת קבר עוד בחיים - האם התעריף עבור נפטר צריך להיות שונה? למה?

הנפטר הוא בן העיר שעלה יחד עם המשפחה מצרפת בשנות ה-70 והחל משנות ה-80 התגורר יחד איתם כאן באשדוד. לפני כ-25 שנה מצבו הנפשי התדרדר ומאז הוא הועבר בהוראת הגורמים הרפואיים בין ההוסטלים השונים ברחבי הארץ, בהתאם למצבו, ולא אחת אף אושפז במחלקות למתמודדי נפש במרכזים הרפואיים השונים.

המשפחה, שמתגוררת כבר יותר מ-30 שנה באשדוד, טוענת כי ניסתה להבהיר זאת לאנשי המועצה הדתית, מולם מתנהלת הקבורה בעיר, אולם אלו לטענתם התעקשו ודרשו מהמשפחה לשלם בעבור קבורתו של יקירם ז"ל, זאת כאמור מפני שאינו תושב העיר לכאורה.

"לחצו עלינו לשלם ואמרו שאם נתמהמה לא ירשו לנו לקבור אותו באשדוד" – מספרת האחות בכאב. "פשוט מכבש על הנשמה. אחי נפטר לפני חודשיים, כל החיים שלנו ושלו היו באשדוד. מאחר וסבל ממחלת הסכיזופרניה, הוא חי בהוסטלים וזה לא היה באשדוד למרות כל הניסיונות שלנו".

"כל האישורים על כך שהיה באשפוז סיעודי ולמעשה כבר לא הייתה לו כתובת - לא עזרו לנו" – היא מוסיפה. "ממש רוע לב בשעות הכי כואבות שלנו. פנינו לאין ספור גורמים בתקווה לעזרה אבל שום דבר לא הואיל והזמן אזל, והיינו צריכים להחליט מהר אחרת כבר היו קוברים אותו ברמת-גן. לא נשארה לנו ברירה אלא לשלם".

מהמועצה הדתית באשדוד טרם נמסרה תגובה.