זה החל בהסרת הסרט מעל השלט, המשיך בקוקטייל ובטקס מרשים בבית יד לבנים אליו התקבצו המוזמנים, בעיקר ותיקי העיר אשדוד ומשפחתו כמובן של חתן השמחה.
רעייתו של צילקר, חנה, לא יכלה להיות נוכחת מאחר והיא באבל על מות אחותה, אך זכתה למחמאות מקיר לקיר במהלך הטקס.

מי שהוביל את הכבוד בשם העיר אשדוד היה יחיאל לסרי, ראש העיר המכהן ויריבו המר של צילקר במשך שנים רבות.

במשך כשעה תמימה, מעל הבמה של בית יד לבנים, הרעיף ד"ר לסרי, מחמאות על צבי צילקר כאילו לא היה אתמול.

ראש העיר נאם את תולדות חייו של צילקר מאז עלה ארצה, תוך שהוא מתבל את הנאום באין סוף מחמאות כמו : " צילקר האדם הכי אהוד באשדוד, אם היו בוחרים בקלפי לפי אהבה, עד היום הוא היה ראש עיר". וכן מחמאות על פעילותו, על אישיותו המיוחדת (נותן כבוד לכל אדם ותושב, נועם הליכותיו ועוד) וכמובן על הישגיו כראש עיר.

לסרי לא חסך במחמאות ונראה משוחרר מתמיד להביע את הערצתו והערכתו. היינו חושדים במסרים אולם לסרי בפועל נתן לצילקר את הכבוד הגדול שיכול להיות לצבי צילקר, מיד אחרי שפרש מהחיים הפוליטיים (שלא מבחירה) .
כבוד זה אינו דבר של מה בכך וניתן ברוח לב יוצא דופן -
המתחם היוקרתי והחשוב ביותר באשדוד ובעצם הלב של העיר הכוללים את: 
עיריית אשדוד, כל קרית התרבות בסיטי (המשכן לאומנויות , המבנה של האנדלוסית שייבנה, יד לבנים, מוזאון מונארט) , גן העיר, הסיפרייה העירונית והיד עוד נטויה - כל אלה יקראו "קרית צבי צילקר". כל ניירות המכתבים והמעטפות של עיריית אשדוד כבר הוחלפו לכתובת - קריית צילקר.

צילקר עצמו היה נרגש מאוד - הוא בחר שלא לנאום מרוב ההתרגשות הגדולה שאחזה בו ועלה רק לפאנל אישי של שאלות ותשובות עם המנחה של הערב, יוסי עטר. צילקר אמר לאוזני הקהל על המחמאות שקיבל  - "לא היייתי בטוח שמדברים עלי"...

רקע:

צבי יהושע צילקר (נולד ב-13 במרץ 1933) בעיר גיסטרו שבגרמניה. עלה עם משפחתו ארצה בשנת 1935 בהיותו בן שנתיים. צילקר הוא בעל תואר ראשון בהנדסה אזרחית ותואר שני עם התמחות במערכות תכנון מטעם הטכניון בחיפה. כמו כן למד לקראת תואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים. צילקר נשוי ואב לשלושה.

לאחר שכיהן כמהנדס העיר אשדוד, בשנת 1969 נבחר צילקר לראשונה בבחירות לראשות עיריית אשדוד והיה לראש העירייה.
הוא כיהן בתפקיד זה עד שנת 1983, בעקבות בחירתו של איש מפלגת העבודה, אריה אזולאי.