כשאנחנו בוחרים חוג לילדים, קל לחשוב במונחים של ״שיעשו קצת ספורט״, ״שיוציאו אנרגיה״ או ״שיהיו פחות במסכים״.

אבל בחירת ענף ספורט יכולה לתת לילד הרבה יותר מזה.

וטניס הוא אחד מאותם ענפים שבהם הילד לא מאמן רק את הגוף. הוא מאמן גם את הראש ואת האופי.

אז למה דווקא טניס?

יש משהו מיוחד בילד שעומד עם מחבט ביד בצד אחד של הרשת.

ברגע הזה הוא צריך להסתכל, להתרכז, להחליט ולהגיב. אף אחד לא יכול לחבוט במקומו.

הוא מצליח – ומרגיש את תחושת ההישג.

הוא מחטיא – ולומד שהנקודה הבאה מתחילה בעוד כמה שניות.

זה אולי אחד השיעורים היפים שטניס יכול לתת לילד: הפסדת נקודה? המשחק לא נגמר. מתאפסים וממשיכים לנקודה הבאה.

זה שיעור קטן על מגרש הטניס, אבל זו יכולת חשובה מאוד גם מחוץ למגרש.

ביטחון עצמי שלא מקבלים ממחיאות כפיים – אלא מהצלחה

ביטחון עצמי אמיתי נבנה כשהילד מגלה:  אני מסוגל אני משתפר בכל אימון.

בהתחלה הוא מתקשה לפגוע בכדור. אחר כך הוא מצליח פעם אחת. בהמשך הוא כבר מצליח להעביר אותו לצד השני של הרשת.

כל התקדמות כזאת היא שלו.

הילד רואה בעצמו שהוא משתפר בזכות אימון, התמדה וניסיון והתחושה הזאת יכולה להיות משמעותית הרבה מעבר לטניס.

ללמוד להפסיד בלי להרגיש שהפסדת

אנחנו רוצים שהילדים שלנו יצליחו. אבל אחת המתנות החשובות שאפשר לתת לילד היא דווקא היכולת להתמודד גם כשלא הכול מצליח.

בטניס מפסידים נקודות כל הזמן. גם השחקנים הטובים בעולם.

המשחק מלמד את הילד שטעות אינה אסון. החטאת כדור? ממשיכים. הפסדת משחק? חוזרים להתאמן.

לא כל כישלון הוא כישלון. לפעמים הוא פשוט חלק מהדרך להשתפר.

ריכוז בעולם של מסכים וגירויים

ילדים גדלים היום בעולם שבו כמעט בכל רגע משהו מנסה למשוך את תשומת הלב שלהם.

על מגרש הטניס אי אפשר לגלול למסך הבא.

צריך לעקוב אחרי הכדור, להקשיב למאמן, להבין מאיפה הוא מגיע, להזיז את הגוף ולהגיב בזמן.

כך, דרך משחק ותנועה, הילד מתרגל קשב, מיקוד, קואורדינציה, תכנון ומהירות תגובה – בלי להרגיש שהוא נמצא בשיעור.

עצמאות – אבל גם כבוד לאחר

טניס הוא משחק אישי, אבל הוא אינו משחק אנוכי.

הילד לומד לעמוד בזכות עצמו ולקחת אחריות על המשחק שלו, ובמקביל לומד לכבד את מי שנמצא מעבר לרשת, את המאמן, את החוקים ואת החברים שמתאמנים איתו.

הוא לומד לנצח בלי להשפיל ולהפסיד בלי להתפרק.

אלה בדיוק הדברים שאנחנו כהורים מנסים ללמד בבית.

ולמה להתחיל כבר בגיל מוקדם?

בגיל הזה אף אחד לא מצפה מילד לשחק כמו מקצוען – וגם לא צריך.

האימון מותאם לילדים צעירים והופך את המפגש עם הטניס למשחק: מחבט מתאים, כדורים ותרגילים המותאמים לגיל, תנועה, משחקים והרבה הצלחות קטנות.

המטרה הראשונה היא לא לגדל אלוף.

המטרה היא שילד בן 5 ומעלה יסיים את האימון, יחייך וישאל: ״מתי באים שוב?״

מתוך ההנאה מתחילים להגיע גם הקואורדינציה, השליטה בגוף, הריכוז, המשמעת והביטחון.

ואם בהמשך מתגלה גם כישרון מיוחד – כבר יש בסיס שעליו אפשר לבנות.

האיש שבאשדוד מכירים כ״מר טניס״

מאחורי האקדמיה עומד אלפרד, שבמשך השנים הפך לדמות המזוהה כל כך עם הענף בעיר, עד שרבים מכירים אותו פשוט בשם ״מר טניס״.

ובעבודה עם ילדים, מאמן טוב הוא הרבה יותר ממי שמלמד כיצד להחזיק מחבט.

הוא צריך לדעת מתי לעודד, מתי לדרוש, איך לתת לילד תחושת הצלחה ואיך להפוך אימון למקום שהילד רוצה לחזור אליו.

זו התפיסה שמובילה את האקדמיה: קודם כול ליצור אהבה למשחק, לתת לילדים יסודות נכונים ולבנות בהדרגה את היכולת – כל ילד בהתאם לגילו ולקצב שלו.

מתנה שיכולה להישאר איתם לכל החיים

לא כל ילד שמשחק טניס יהפוך לטניסאי מקצועי – וזו גם לא המטרה.

אבל ילד שלומד בגיל צעיר לא לוותר אחרי כדור שהחטיא, להתרכז כשהוא תחת לחץ, לכבד את מי שעומד מולו, להתאמן כדי להשתפר ולהאמין שהוא מסוגל – לוקח איתו משהו מהמגרש גם לחיים.

ויש עוד יתרון יפה לטניס : זה ספורט שאפשר להתחיל כילד ולהמשיך לשחק גם כאדם מבוגר.

לכן אולי השאלה היא לא האם הילד שלכם יהיה יום אחד אלוף בטניס.

השאלה היא אילו כלים אנחנו רוצים לתת לו בדרך.

ההרשמה לאקדמיה לטניס באשדוד (AK) של אלפרד, ״מר טניס״  – נפתחה לילדים מגיל 5 ומעלה.

אהבה של שנים מתחילה מהאימון הראשון.

בואו לשיעור ניסיון.

לפרטים ולהרשמה:
השאירו הודעה בוואצאפ - 054-557-5545⁩