למרות שהציבור הוא צרכן כבד של פייסבוק וגוגל ולמרות ההכנסות של מיליארדים מהמשק הישראלי ענקיות התקשורת החברתית מצליחות במשך שנים להימנע מתשלום מס מהותי בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם.

ענקיות הפרסום זוכות ליתרון משמעותי על פני ערוצי התקשורת הישראלים שמשלמים מס ומע"מ, בכך שהן יכולות להיות אטרקטיביות יותר במחיר לצרכן הפרסום הישראלי – והעיוות הזה מקומם אותם ויצר עיוות בתחרות.

הטענה של גוגל ופייסבוק היא שהן משלמות מס היכן שיש להן מוסד קבע. ישראל אינה מוסד קבע, אלא שלוחה קטנה.

פייסבוק משלמת מס באירלנד, וגוגל בארה"ב. הטיעון הזה מקומם מדינות רבות שרואות בכלכלה הדיגיטלית תחום פרוץ שמקשה על מדינות להפיק ממנו את המיסים המשקפים את פעילותם המקומית האמיתית.

משרד האוצר סוף סוף מתחיל להבין שהגיע הזמן לעשות סדר בתחום הפרוץ הזה, בזמן שהאוצר מבקש להנחית גזירות על הציבור כדי לסגור את הבור התקציבי, ישנו מקור אדיר שממנו צריך ורצוי לגייס ממנו מיסים.

במקום להטיל את עול התקציב רק על האזרחים, בזמן שתאגידים מצליחים לחמוק משתלום מס אמת — כדאי שמישהו יפשיל שרוולים ויתאמץ לעשות צדק מול תאגידי הענק.

סביר להניח שפייסבוק וגוגל ישיבו מלחמה באמצעות סוללה של משפטנים יקרים אך צריך להתחיל לדרוש את שמגיע לציבור ולהשיב מלחמה חזרה .

בכל העולם שוברים את הראש כיצד להתמודד עם ענקיות הדיגיטל; כיצד להתייחס להכנסה שנוצרה במדינה מסוימת; והאם לקבל את ההסבר שהמס על אותה פעולה שולם במדינה אחרת.

אחת הדרכים שנבחנות בעולם — וגם אצלנו — היא להטיל על חברות הדיגיטל מס מחזור של 3%–5%. מס כזה חל על כלל הפעילות המקומית, פשוט יותר לחישוב ואינו כרוך בהתדיינויות ארוכות על טיבה של כל הכנסה בנפרד.

במשרד האוצר מעריכים כי מיסוי הכלכלה הדיגיטלית יכניס לקופת המדינה לפחות מיליארד שקל בשנה.

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, עורך בשנה האחרונה דיונים עם שתי החברות כדי לשנות את המצב הזה. יש כבר הבנות שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך, אך עדיין קיימות מחלוקות שיכולות לעשות את ההבדל בין הכנסה גדולה של מיליארד שקל בשנה, ובין הכנסה זעומה יותר.

מס מחזור פותר את הבעיה כי הוא חל על כלל הפעילות באותה מדינה ולא בוחן כל הכנסה בנפרד. בצרפת עברה באחרונה הצעת חוק שמטילה מס מחזור של 3% על חברות הדיגיטל הגדולות — גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק.