ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, לכאורה נמצא היום במצב אופטימלי (בהמשך נסביר למה לכאורה) –

בקדנציה הנוכחית הוא עטוף בכל צבעי הקשת של הציבורים באשדוד והם עובדים בשיתוף פעולה מלא -

מימינו סגני ראש העיר המייצגים את החרדים – אבי אמסלם מש"ס ויחיאל ויינגרטן מיהדות התורה.

משמאלו - סגני ראש העיר המייצגים את החילוניות המובהקת וציבור יוצאי חבר העמים  – שמעון כצנלסון ואלי נכט .

במרכז מי שמייצגים את הציבור המסורתי/חילוני לייט – ממ"ק ראש העיר גבי כנפו ומשנה ראש העיר – יניב קקון ומשה בוטרשווילי (שגם מייצג את הציבור הגיאורגי).

וכולם עובדים כמו בחזון אחרית הימים - "וגר זאב עם כבש  ונמר עם גדי ירבץ".

איך זה קרה?

הטראומה שהייתה לראש העיר בקדנציה הקודמת עם מחאת השבת שהרעידה את העיר, עשתה את שלה והוא בנה קואליציה מקיר לקיר ,קירב את מי שמייצגים את הציבור הכי החילוני והציבור מחבר העמים ובמקביל הצליח גם לשמר את הציבור החרדי.

הר הגעש שמאיים להתפרץ בקרוב מאוד

בתוך כל ההרמוניה שבהנהלת העיר, מבעבעות רגשות  שיכולות להתפוצץ בעוד חודש עד שלושה חודשים ודווקא מכיוון ההנהגה החרדית שתבחן את האפשרות למצוא מועמד אלטרנטיבי. וכאן טמון הסיפור הגדול ושאלת כל הבחירות הקרובות לראשות העיר אשדוד.

הסיפור הגדול מתחיל עם רגשותיו של ממ"ק ראש העיר ויו"ר ש"ס, אבי אמסלם ויכול להסתיים בהעברת תמיכת החרדים למועמד חדש לראשות העיר

לצופה מבחוץ הכל נראה יפה ופסטורלי ביחסים שבין אבי אמסלם , ממ"ק ראש העיר לבין ראש העיר יחיאל לסרי. עמוק בפנים זה פחות מ - "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה"...

אמסלם פגוע מאוד מראש העיר כבר משלב המשא ומתן הקואליציוני שהיה לפני 4 שנים נובמבר 2018 –

אמסלם ציפה להיות זה שיכנס ראשון לקואליציה עם שטיח אדום והכרת הטוב על התמיכה הבלתי מסויגת בד"ר לסרי לראשות העיר ועל ההישג המרשים והמפתיע בו זכה בבחירות למועצת העיר (6 מנדטים).

כשהוא באופן טבעי מסוחרר מההישג האישי ומהתרומה שלו לניצחונו של ראש העיר, הציפיות שלו היו בהתאם... יש שיגידו – "עד חצי המלכות".

אך "כגודל הציפייה כך גודל האכזבה". אמסלם לא לקח בחשבון את ה"חשבון הנפש" שעשה עם עצמו יחיאל לסרי יום אחרי הבחירות כאשר גילה את עוצמת ההתנגדות אליו מהציבור החילוני. לסרי גמר אומר בליבו לקרב אליו את הציבורים שהתרחקו ממנו ולהיות ראש העיר של כולם!

אמסלם יאמר ויתכוון גם - גם אני בעד להיות עם כולם - אך כשזה על חשבונו באופן ישיר.....

המפגש הראשון בין לסרי לאמסלם אחרי הבחירות הקודמות המחישו את פערי הציפיות והנתק נוצר.

בזמן שיו"ר ש"ס הארצית, אריה דרעי, היה עסוק בבחירות סיבוב שני על ראשות העיר ירושלים ובזמן שאבי אמסלם המתין שלסרי יקרא לו שוב לשולחן המשא ומתן – יחיאל לסרי הדהים את הרחוב הפוליטי באשדוד כשסגר הסכם קואליציוני ראשון, מהיר וחשאי מאוד דווקא עם יריבו הפוליטי המר – שמעון כצנלסון שהכי מזוהה עם החילוניות, מחאת השבת ויוצאי חבר העמים.
אגב מאז ההסכם, למעט פיצוץ אחד עם נפגעי חרדה בלבד, היחסים בין כצנלסון ללסרי - גן עדן!

דקה לפני ההכרזה על הקואליציה של 2018-2023 שכבר נראה היה שסיעת ש"ס באשדוד מחוץ לקואליציה – אריה דרעי שסיים כמנצח עם נציגו בירושלים, התפנה לחתוך ולסגור עם לסרי את הצטרפותו של נציגו באשדוד אבי אמסלם לקואליציה.

אבל מאז מתהלך אמסלם בתחושה לא טובה, אם תרצו עם "גולה" בגרון, אם תרצו עם תחושה שלא קיבל מספיק כוח להשפיע בעיר כפי שהאמין שמגיע לו.
ואם נהיה יותר ציורים -  מי שרצה להיכנס לחופה ככלה, הרגיש שהוא הפך לפילגש.

עד כמה משמעותית תחושתו של אמסלם על הבחירות הקרובות? תתפלאו אבל יש לה משמעות רבה על המהלכים הקרובים ומיד ננתח או מה שהולך לקרות.

ההשפעה של ש"ס ויהדות התורה באשדוד:

בין ש"ס לבין יהדות התורה יש הבנות האומרות שבכל עיר ברחבי הארץ הם יחליטו ביחד במי לתמוך.

הם חילקו את המדינה לערים וקבעו באיזו עיר לכל אחת מהם תהיה הכרעה במי לבחור.

בעיר אשדוד נקבע שההכרעה תהיה בידי ש"ס – כלומר אם ש"ס תתמוך במועמד מסוים לראשות העיר – זה יחייב גם את יהדות התורה.

להסכם זה יש לשים סייגים של אינטרסים מהותיים ולכן ההסכם הוא לא -  "ייהרג ובל יעבור" אבל בהחלט תהיה לו השפעה ויהיו תיאומים.

בואו ננסה לנתח כמה החרדים שווים בהצבעה לראשות העיר?

למפלגות החרדיות באשדוד ש"ס ויהדות התורה יש  10 מנדטים במועצת העיר מתוך 29 שזה אומר כ 35% במועצת העיר, אבל כ 27% לראשות העיר (לא נלאה אתכם בחישובים של קולות אבודים, הסכמי עודפים, אחוז חסימה וכו, אבל זה פחות או יותר הנתון שתלוי גם באחוזי ההצבעה הכלליים).

אם נחפש נתון יותר רלוונטי מהבחירות הארציות – של 2021 – אז יהדות התורה והשבת קיבלו באשדוד בממוצע כ 13,000 קולות וש"ס כ15000 קולות זה אומר 28000 קולות שהם כ 27%.

בבחירות המקומיות החילונים מצביעים פחות והחרדים עדין מצביעים באחוזים גדולים ובנוסף זכות ההצבעה היא מגיל 17 – ולכן ההשפעה של החרדים גדולה יותר – כך למשל קיבלה ש"ס בבחירות המקומיות של 2018 – 18500 קולות (לעומת 15000 בארצי) ויהדות התורה – 14000 קולות (לעומת 13000 בארצי),
מצד שני - רבים ממצביעי ש"ס הם חילונים/מסורתיים שלא סרים למרות אריה דרעי, אלא לצו מצפונם ולפי רגש בלבד.

ניתוח לפי בחירות קודמות - 75% מצביעים באופן חופשי:

בבחירות 2018 - קיבלו קולות לראשות העיר - שמעון כצנלסון - 29,096 שהעניקו לו  25%,  אלי לחמני -  עם  27,550 קולות  שהעניקו לו -  24%. הלן גלבר קיבלה  8318 שהעניקו לה  7%. גיטרמן  בוריס  2406  קולות שהם  2.1%.

אם נניח באופן זהיר במיוחד, שמתוך 47817 קולות שלסרי קיבל לראשות העיר – רק כ 20000 הצביעו ישירות עבורו  - מתוך שיקול דעת אישית (ושלא בגלל הוראות הרבנים)...  הרי שנקבל עוד 17% שמצביעים באופן חופשי.

מכאן נגלה שבאשדוד סה"כ הצביעו לפחות 75% משיקולים חופשיים.

כלומר ההשפעה של דיל עם מנהיגי המגזר החרדי היא כ 25% ובתנאי שיש להם מועמד אחד בלבד שמתמודד על ליבם (זה המון ויתרון עצום כאשר הזוכה בדיל יודע להביא עוד 16% לבד וזה לא מספיק כאשר למקבל אין מספיק אחיזה רחבה בציבור הכללי).

אולם יש לקחת בחשבון  שמי שיתחרה על קולות החרדים, (למרות הסכמים שיחתמו עם מועמד אחר) יכול לנגוס  (בזכות הפילוגים במגזר) - לפחות 5% מהקולות ולו מאלו שירצו לעשות ההפך מהאחר.

אם ניקח בחשבון שכדי להיבחר לראשות העיר - מספיק רק לעבור את ה40% (כן, למי שלא ידע, מי שמקבל קול אחד יותר מ 40% ובתנאי שאף אחד לא קיבל יותר ממנו, נבחר לראשות עיר)... המשמעות היא שההחלטה של המפלגות החרדיות במי להצביע לראשות העיר הינה מכרעת לכאורה בעיר אשדוד –  ומיד נסביר למה רק לכאורה... סבלנות.

הסיפור המקובל בציבוריות הפוליטית הוא - שלציבור החרדי יש אומנם זכות הצבעה אבל לא באמת זכות בחירה.
כלומר מה שאומרים הרבנים (או אריה דרעי במקרה של ש"ס) הבוחרים מקיימים בלי כל שיקול דעת. אז זהו שהסיפור נכון בחלקו – הציבור החרדי מחולק בין חצרות שונות ורבנים שונים עם אינטרסים שונים – הם עושים בדרך כלל ככל יכולתם להגיע לקונצנזוס סביב מועמד מוסכם שמקובל על כל הרבנים אבל גם מקובל על הציבור ולרוב הם מצליחים ומכאן נוצרה האגדה שקרתה פעם אחר פעם באמת ואולי הפעם תתפוגג.

אם למשל באשדוד יחליטו הראשים הפוליטיים והרבנים הראשיים לתמוך במועמד שהוא לא ראש העיר המכהן, יחיאל לסרי, אזי הם צפויים למצוא את עצמם נאבקים במי שלא יקבל את הגזרה, במי שיצר (ב14 השנים מאז שהוא ראש עיר ובעוד 5 שנים כממ"ק ראש העיר) קשרים אישיים עם חצרות מסוימות ויכולת לחדור למקומות שמועמד זר יתקשה להגיע אליהם.

ש"ס למשל מורכבת מהרבה חצרות ויש להניח שההוראה של אריה דרעי משפיעה רק חלקית –  בעיקר על האווירה הכללית ועל המנגנונים של ש"ס באשדוד.

העיר כאמור מחלוקת לחצרות ולרבנים המקומיים יש השפעה גדולה על חסידיהם. לקשרים האישיים ובעיקר לאינטרסים האישיים יש משמעות מכרעת במי הם יתמכו. והשאלה שהם ישאלו את עצמם היא - מי יוכל לדאוג יותר לאינטרסים אלו.

כמו כן יש לקחת בחשבון שמצביעים רבים של ש"ס הם מסורתיים, מה שנקרא מצביעים פרילנסרים (חופשיים). הם יצביעו ש"ס למועצה, אבל לראשות העיר – רק עבור מי שיגע בהם ישירות יותר.

אם ננסה לנחש (כי אין לנו נתון מדעי עדכני) נעריך שההחלטה של אריה דרעי שווה אוטומטית כ 8000 קולות למועמד שיקבל את ברכתו האקטיבית.

אצל החרדים האשכנזים המצב יותר נוקשה – הם עדין יודעים בהוראה אחת לשלוח כ 15000 אלף מצביעים לקלפי באשדוד עבור מי שהרב יגיד (מצביעים מגיל 17), אבל בשנים האחרונות החלו פילוגים שונים בין חצרות שונות ומכאן שמי שידע להילחם יוכל לנגוס מהם כ 2000-3000 קולות למרות ההוראה.

אם נסכם את הניתוח – כשיש 2 מועמדים אופציונליים לציבור החרדי - המועמד שיקבל תמיכה מוצהרת של ש"ס ויהדות התורה באשדוד ייהנה אוטומטית מכ 20 אלף קולות שעשויים להיות כ18% מכלל המצביעים ושאר הקולות (עוד כ 10%)  - הוא יוכל לגייס ממצביעי המפלגות החרדיות רק בזכות האישיות שלו ובעבודת השטח האישית מול הציבור ישירות.

בש"ס בודקים מועמד אלטרנטיבי לד"ר יחיאל לסרי:

באופן רשמי בש"ס וביהדות התורה לא עוסקים בבחירות המקומיות, אלא רק לאחר הבחירות הארציות שיתקיימו ב1 לנובמבר 2022 . אבל זה רק באופן רשמי כי בפועל - בעקבות מערכת היחסים הרגשית בין בעלי ההשפעה על ש"ס לבין ראש העיר - בשנה האחרונה חיפשו ומחפשים חברים בש"ס ומקורבים לה – דמות שתוכל להתמודד לראשות העיר בתמיכתם וגם לנצח. חיפשו וחיפשו ואף שקלו (ואולי עדין שוקלים) שאמסלם עצמו יתמודד לראשות העיר בתמיכת המפלגות החרדיות - כרגע יש שם אחד שממש חם.

ברק סרי:

השם הכי חם נכון להיום הוא  -ברק סרי – יועץ התקשורת של יו"ר ש"ס אריה דרעי וגם הבן של אבינועם סרי מי שהיה במשך שנים רבות סגן ראש העיר אשדוד ועורך כאן דרום שנים רבות.

ברק הוא חילוני , אך נאמן על אריה דרעי והתקווה מבחינתם שהוא גם יצליח למשוך קולות גם מהחילוניים.

במקרה שתשמעו שברק סרי מתמודד מול יחיאל לסרי תוכלו לדעת בוודאות שהוא כבר קיבל את תמיכת ש"ס ויהדות התורה (כי בלי תמיכה מוצהרת זו הוא לא יתמודד).

המשמעות היא ש"פתיחת ההיכל" שלו  תהיה כ 18% - מכאן הוא יצטרך להתמודד מול לסרי על יתרת ה 10% של קולות החרדים... ובנוסף לגייס עוד כ 16-22 אחוז מכלל המצביעים (תלוי כמה יקבל בציבור החרדי) משאר הציבור הלא חרדיים.

על קולות "שאר העולם" האלו יתמודדו בנוסף אליו גם ד"ר לסרי, גם  ד"ר לחמני, גם הלן גלבר ואולי גם כצנלסון.

אם אתם רוצים שנלעס לכם את הנתונים, אז המספרים שברק סרי או אחר מטעם יצטרכו לגייס (בנוסף ל20,000 מצביעים חרדיים שיקבלו במתנה), הם כ25000 מצביעים חופשיים מתוך כ 85000 (שחלקם הגדול חילוניים שלא יאהבו את העובדה שהוא יהיה שליח של אריה דרעי). משימה מאוד לא פשוטה בכלל למי שמרכז חייו בשנים האחרונות הם פחות באשדוד.

ברק סרי הפך בשנים האחרונות לשועל פוליטי משמעותי כששימש בעבר כיועץ התקשורת של שר הביטחון אהוד ברק, השר לביטחון פנים אבי דיכטר, שר התחבורה ישראל כץ וכאמור שר הפנים אריה דרעי ועורך עיתון.

למרות הלחצים שיופעלו עליו מצד גורמים מקומיים להתמודד – הוא יעשה את חישובי הסיכויים שלו באופן מדוקדק, יערוך סקרי עומק וניתוחי עומק ורק אז יחליט אם לצאת להרפתקה הזאת.

כמה קולות יצטרכו מי שלא יקבלו קולות מהציבור החרדי כדי לעלות לסיבוב שני?

במידה ויהיו 2 מתמודדים על הלב החרדי ועוד 4 על כלל הקולות באשדוד -כמעט בוודאות יתקיים באשדוד סיבוב שני (כי אף אחד לא יעבור את ה40%).

מי שיוכל לעלות לסיבוב שני יהיה מי שיקבל למעלה מ30,000 קולות. מי שלא יקבל קולות מהציבור החרדי יצטרך לקבל את אותם 30 אלף קולות מתוך מתוך כ75000 קולות פנויים שזה הרבה מאוד כשיש 5 מתמודדים (לסרי, כצנלסון, לחמני, גלבר ו ברק סרי או מועמד אחר מטעם המגזר החרדי).
למה שהחילוניים לא יתאחדו אתם שואלים? כי הם לא! והיריעה קצרה מלהסביר.

המשמעות היא שמי שיקבל את תמיכת המגזר החרדי יוכל ברמת סבירות גבוהה לעלות לסיבוב שני - אך שם ימתין לו רוב חילוני ברור שהאלטרנטיבה שלו תהיה בין 2 בלבד.

יחיאל לסרי

ראש העיר המכהן ידע להביא גם בלי תמיכת ההנהגה החרדית כ8000 -10000 קולות מציבור מצביעי ש"ס ויהדות התורה בזכות יחסיים אישיים עם חצרות ומנהיגים נקודתיים בעלי השפעה שיצר ברבבת השנים.

אם הוא גם יקבל את תמיכת ההנהגה החרדית אזי הוא מתחיל את המרוץ עם כ 30000 קולות ומכאן שיהיה לו בכיס את הסיבוב השני ויהיו חסרים לו  כ - 15000 קולות לנצח כבר בסיבוב ראשון.

במידה והוא לא יקבל את תמיכת החרדים, בקונסטלציה הקיימת (עם 5 מועמדים) הוא לא יוכל לזכות בסיבוב ראשון ויזדקק לגייס עוד כ20,000 קולות (מתוך 75000 שיהיו פנויים) כדי לעלות לסיבוב שני. שם המשחק כולו משתנה ולא ניתן לניתוח בשלב זה

שמעון כצנלסון:

כרגע כצנלסון מרוצה ממעמדו ומשיתוף הפעולה עם ראש העיר והשאלה אם יתמודד או לא, תלויה בהרבה מרכיבים.

כצנלסון מייצג את החילוניות ואת ציבור יוצאי חבר העמים ואם יתמודד לראשות העיר - לא יהיה במשחק על קולות החרדים (גם אם יהיו דיבורים אחרים בנושא, זה לא יקרה).  בבחירות הקודמות הוא קיבל - 29000 קולות מכלל הציבור שהיוו 25% מכלל הקולות - מה שמציב אותו כבעל סיכוי סביר לעלות לסיבוב שני במידה ויהיו 4-5 מתמודדים.

אלי לחמני –

מציג קו ברור אנטי חרדי ומשכך הוא לא במשחק של התמודדות על הקולות של הציבור החרדי - בבחירות הקודמות הוא התקדם מחודש לחודש ומשבוע לשבוע בצעדים גדולים ולבסוף קיבל 24% מכלל הקולות ובמספרים -  27,550 קולות  מכלל הציבור. מכאן שלנגד עניו הוא רואה את משימת ה30 קולות (כדי לעלות לסיבוב שני) כאפשרית. במידה ויהיו 4-5 מתמודדים.

הלן גלבר:

בבחירות הקודמות היא האמינה בכל ליבה עד לדקה ה90 שתקבל את קולות חסידות גור ואף הייתה קרובה מאוד (רבים לא יודעים עד כמה קרובה) לזכות בתמיכה של פלג משמעותי ביהדות התורה - הרבי מגור שלא רצה לתמוך בלסרי כנקמה על כך שלא סגר את הביג בשבת. אולם רק יומיים לפני הבחירות, בעקבות סקר שערכו, ההחלטה התהפכה והתמיכה עברה ללסרי. גלבר קיבלה רק 8300 קולות לראשות העיר מכלל הציבור.

גלבר 2022/23 היא למודת אכזבה קשה מהרומן עם הציבור החרדי (רומן שאגב שפגע בה מאוד בציבור הכללי והוציא אותה קרחת מכאן ומכאן), שינתה כיוון ולא תנסה שוב להתמודד על קולות אלו, להפך, היא תנסה לעלות על הגל הנגדי.