משרד האוצר מקדם מהלך רחב היקף במערכת החינוך היסודית בישראל, שבמרכזו מעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים בלבד. כבר בשבועות הקרובים צפוי לצאת לדרך פיילוט ראשון, שבמסגרתו יבוטלו הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים בימי שישי.

על פי התוכנית, שגובשה באגף השכר במשרד האוצר ונסגרה סופית בימים האחרונים, שנת הלימודים תחל כבר ב־15 באוגוסט במקום ב־1 בספטמבר. במקביל, הלימודים בימי שישי יבוטלו בכל הגנים ובבתי הספר היסודיים, ואף בחלק מחטיבות הביניים. בכך תצטרף ישראל למדינות ה־OECD, שבהן נהוג שבוע לימודים בן חמישה ימים.

ביטול הלימודים בימי שישי משמעו גריעה של כ־30 ימי לימוד בשנה, שכן יום שישי כולל כיום בממוצע כ־4.5 שעות לימוד, לעומת שישה ימי לימוד מלאים בשאר ימות השבוע. הפיצוי על כך, על פי האוצר, יהיה קיצור החופש הגדול בשבועיים והקדמת פתיחת שנת הלימודים לאמצע אוגוסט.

מהלך זה נועד גם להתמודד עם המצב הקיים כיום, שבו ימים ספורים לאחר פתיחת שנת הלימודים בתחילת ספטמבר, מופסקים הלימודים בשל חגי תשרי — ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות. הקדמת פתיחת השנה אמורה להרחיק את החגים מתחילתה ולאפשר רצף לימודי משמעותי ויעיל יותר.

באוצר מציינים כי הסיבות המרכזיות לקידום הרפורמה הן המחסור החמור במורים ובגננות, הרצון לשפר את איכות ההוראה באמצעות שימור מורים איכותיים והעלאת שכרם, וכן העובדה שישראל היא המדינה היחידה ב־OECD שבה עדיין מתקיים שבוע לימודים בן שישה ימים.

עם זאת, במערכת החינוך לא כולם מברכים על המהלך. מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, הביעה התנגדות נחרצת לקיצור החופש הגדול. "חד משמעית — זה לא יקרה", אמרה בכנס השנתי של איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, שהתקיים באילת.

בן דויד הבהירה כי היא אינה שוללת מעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים, אך זאת רק בתנאי שהמורים והגננות יעבדו ארבעה ימים בלבד בשבוע, ויזכו ליום נוסף פנוי. "האוצר מציע חופש בימי שישי, אבל מורים וגננות צריכים גם יום פנוי לסידורים, ללימודים ולצרכים אישיים. אי אפשר להתעלם מזה — חייבים לתת עוד יום", הדגישה.

לפי עדויות של מורים, הנושא עולה במסגרת פגישות ושיחות שמקיימת מזכ״לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, כחלק מקמפיין הבחירות שלה לקראת הבחירות להנהגת הארגון, שצפויות להתקיים ב־17 בפברואר. על פי הדברים, בן דויד מציגה חזון שלפיו מערכת החינוך בגיל הרך וביסודי תעבור למתכונת דומה לזו הקיימת כיום ברוב חטיבות הביניים והתיכונים – חמישה ימי לימוד בלבד, ללא פעילות חינוכית בימי שישי.

לצד ביטול יום הלימודים ביום שישי, עולה גם הצעה לשינוי היקף עבודתם של המורים והגננות.

לפי מורים שנכחו בשיחות, הכוונה היא שמורים במשרה מלאה יעבדו ארבעה ימים בלבד בשבוע, כאשר יום שישי יהפוך ליום חופשה קבוע לכלל המערכת, ובנוסף יינתן יום חופשי נוסף במהלך השבוע – בדומה למודל הקיים כיום למורים במשרה מלאה.

ברקע הדברים עומד גם חידוש המשא ומתן הצפוי בדצמבר 2026 בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, עם תום הסכם השכר שנחתם בשנת 2022. גורמים במערכת החינוך מציינים כי בן דויד צפויה להציב במשא ומתן דרישה למעבר לארבעה ימי עבודה, וכן לאפשר ביצוע של שעות שהייה – כגון בדיקת מבחנים, הכנת מערכי שיעור ועבודה פדגוגית – מהבית.

תומכי המהלך טוענים כי מעבר לחמישה ימי לימוד עשוי לייעל את מערכת החינוך, לצמצם עלויות תפעול והסעה בהיקף של מיליארדי שקלים, ואף לסייע בהתמודדות עם המחסור החמור בכוח אדם, שממנו סובלת המערכת בשנים האחרונות. גם ועדת שפירא, שמונתה בעבר על ידי משרד החינוך, המליצה על מעבר למתכונת כזו.

עם זאת, גורמים במערכת מציינים כי כל שינוי כזה צפוי לעורר דיון ציבורי רחב – במיוחד בקרב הורים עובדים, עבורם יום שישי מהווה כיום מסגרת חינוכית חשובה.