ד"ר גלית קאופמן, מנהלת בית החולים החדשה של אסותא אשדוד – בראיון ראשון


להאזנה לתוכן:

על העלייה בלידות בעיר, על הכפלה הצפויה בגודלו של בית החולים, על ניהול בית החולים בצל המלחמה, הביקורת סביב המינוי שלה ועל החזון שלה לאסותא: "אשדוד כבר מזמן עיר גדולה ובדרך להיות מטרופולין מאוד משמעותי בישראל וכך בית החולים שלה צריך להיות בחזית הרפואה בישראל"

ד"ר גלית קאופמן

לפני כחודשיים בלבד נכנסה ד"ר גלית קאופמן (54, נשואה, אם ל2  וסבתא לנכד) לתפקידה כמנהלת בית החולים הציבורי אסותא אשדוד.

זמן קצר לאחר שנכנסה לתפקיד המאתגר, היא מצאה את עצמה מנהלת בית חולים במציאות של אזעקות, מצב חירום ומלחמה. אך בתוך התקופה המאתגרת הזו, היא מביטה קדימה – רואה את הכיוון שהעיר אשדוד צועדת אליו – כמטרופולין החמישי בישראל (אחרי תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע ) וככזו היא מבינה שאשדוד ראויה וצריכה בית חולים גדול ומשמעותי יותר מהקיים. בית חולים שצריך להמשיך ולהתפתח, להיות בית חולים מוביל שנותן מענה רפואי מתקדם לכלל התושבים וגם לסביבה כפי שמטרופולין צריך ורוצה לשרת.

ואכן גלית קאופמן והנהלת אסותא מכוונים ונערכים להגדלה המשמעותית של אסותא -

בימים אלה מוקם מגדל אשפוז חדש בבית החולים. עם השלמת הפרויקט צפוי מספר המיטות להגיע לכ-700. "המשמעות עבור תושבי אשדוד והסביבה היא הרחבה משמעותית של השירותים הרפואיים ושל היכולת שלנו לתת מענה לעוד ועוד מטופלים" אומרת ד"ר קאופמן.

לצד ההתרחבות הפיזית האתגר הוא בהמשך גיוס כוח אדם איכותי.

ד"ר קאופמן - "ההון האנושי הוא המרכיב החשוב שאני רואה בהצלחת בית החולים"

אסותא אשדוד הוא בית חולים החדשני ביותר בישראל, אבל ד"ר קאופמן מבינה שהאיכות שלו תימדד בעיקר בהון האנושי של הצוותים הפועלים בו – וזהו אחד האתגרים שהיא רואה לנגד עיניה, לאור חוסר בכוח האדם הקיים בישראל בעולם הרפואה והתחרות בין בתי החולים ומרכזי הבריאות על גיוס צוותים הרפואיים הטובים.

והיא מאמינה שתצליח במשימה זו - "כדי להמשיך להתפתח אנחנו מגייסים רופאים, אחיות ואנשי מקצוע מצוינים שמגיעים מתוך שליחות ונשבים בקסם והמצוינות של אסותא אשדוד. הם מצטרפים לאנשים המעולים שכבר נמצאים וכולנו ביחד ממשיכים לפתח מרכזי מצוינות רפואיים בבית החולים". 

ד"ר קאופמן מביאה איתה ניסיון של יותר מ-25 שנה במערכת הבריאות והבנה עמוקה בנושא של כוח אדם והון אנושי ממש מהשטח –

את דרכה במערכת הבריאות החלה כאחות אחראית בתחום ניתוחי לב וחזה בבית החולים שיבא.

בתפקידה האחרון כיהנה כמנכ"לית "בית בלב" מקבוצת מכבי שירותי בריאות. לפני כן שימשה ראש מחוז הצפון של מכבי, ועוד קודם לכן אחות ראשית של מכבי שירותי בריאות. את הדוקטורט שלה עשתה בתחום המחקר הרפואי.

גם לאסותא אשדוד יש לה חיבור אישי: בחודשים הראשונים להקמת בית החולים היא הגיעה לסייע במקום כאחות, וכעת היא עומדת בראשו.

נולדה לעולם הרפואה והביקורת על המינוי שלה

ד"ר קאופמן חיה ונושמת את עולם הרפואה – אמה עבדה במשך שנים כאחות בחדר מיון, בעלה אורן קאופמן, הוא רופא משפחה מוביל ובתה בעיצומן של לימודי האחיוּת.

אבל עם כל ניסיונה, המינוי שלה כמנהלת בית החולים אסותא אשדוד, נשמעה גם ביקורת - בין היתר בשל העובדה שהיא האחות הראשונה שמונתה למנהלת בית חולים ציבורי בישראל, כאשר באופן מסורתי זה תפקיד שאליו מתמנים רופאים מוסמכים.

ד"ר קאופמן מגיבה לביקורת זו -

"אני חושבת שבכל מערכת גדולה יש גם שמרנות מסוימת. לפעמים קשה לראות מודל ניהולי קצת אחר מזה שהתרגלו אליו במשך שנים. אבל חשוב להבין שבית חולים הוא מערכת גדולה שמנוהלת על ידי צוות".

ד"ר קאופמן מוסיפה - לצידי נמצאת ד"ר חגית סרבגיל ממן, שמונתה למנהלת הרפואית של בית החולים ומשנה למנכ"לית. חגית אחראית על כל ההיבטים הרפואיים והיא שותפה מלאה גם באסטרטגיה וגם בהחלטות המקצועיות, ואנחנו עובדות יחד בצורה מאוד צמודה. בסופו של דבר הניהול של בית החולים, הוא שילוב של הנהגה רפואית חזקה מאוד יחד עם ניהול מערכתי רחב".

ניהול בית חולים בצל המלחמה

מבצע שינוע המטופלים בתחילת המלחמה. צילום: דוברות אסותא אשדוד

לא זו בלבד שד"ר קאופמן  צריכה להוכיח את עצמה יותר מאשר כל מינוי שמרני אחר, מיד עם כניסתה לתפקיד, פרצה המלחמה ועתה היא נאלצת להתמודד עם אתגרים נוספים במקביל.

אבל נראה שזה לא מלחיץ אותה במיוחד - "זו לא הפעם הראשונה שאני מנהלת מערכת בריאות גדולה בזמן משבר. בתקופת הקורונה הייתי ראש מחוז הצפון של מכבי, וזה היה אירוע מורכב מאוד מבחינה ניהולית ורפואית, חזית מסוג אחר. לאחר מכן ניהלתי את רשת 'בית בלב', שמטפלת באוכלוסייה מאוד מורכבת. כשיש אירוע כזה זה לא משנה אם אתה בקופת חולים או בבית חולים – האתגרים גדולים מאוד. בסוף ניהול זה ניהול. צריך להוביל, להיות בשטח ולהוות דוגמה אישית".

בתוך שעתיים בית החולים כבר עבר למתכונת חירום

המתחם התת קרקעי. צילום: אלעד גוטמן

עם פרוץ הלחימה בית החולים עבר במהירות למתכונת חירום. "כבר מראש היו לנו רשימות מוכנות לשחרור מטופלים שמצבם מאפשר זאת, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. בתוך זמן קצר רידדנו כ-46 אחוז מבית החולים והעברנו מטופלים למתחמים ממוגנים".

בתוך כשעתיים הועברו עשרות מטופלים מהמחלקות הפנימיות לאזור התת קרקעי. "פתיחת מתחם תת קרקעי למטופלים, זה המבצע הכי מורכב של בתי חולים עם פתיחת מלחמה ואיום טילים, אנחנו ביצענו את זה בשעתיים בלבד, לו"ז מהיר מאוד, בזכות צוותים מנוסים ומיומנים והיערכות מוקדמת נכונה וטובה. גם במצב כזה היה לנו חשוב לשמור על תנאים אנושיים. לכל מטופל יש פינה פרטית, תאורה אישית ומקום למלווה. למרות הכול חשוב לנו שהמטופלים ירגישו בטוחים".

ד"ר קאופמן עצמה ירדה לשטח וסייעה בהעברת המטופלים בעצמה. "היה לי חשוב לדבר איתם ולהרגיע אותם. למרות החשש וחוסר הידיעה, הם הרגישו שהם בידיים טובות".

היתרון הגדול של בית החולים באשדוד ומספר הלידות שזינק

אסותא אשדוד הוא בית החולים הציבורי היחיד בישראל שתוכנן מראש כמתקן ממוגן ברמה גבוהה, וכ-75 אחוזים ממנו ממוגנים. "המשמעות היא שבאזעקה לא צריך לפנות מחלקות שלמות. חדרי הלידה, הפגים, חדרי הניתוח, המחלקה לרפואה דחופה ומרבית מחלקות האשפוז ממשיכים לפעול במקומם".

לדבריה, היתרון הזה מורגש גם במספר הלידות. "מאז תחילת המלחמה אנחנו רואים עלייה של יותר מ-20 אחוז במספר הלידות. נשים מגיעות לכאן כי הן יודעות שזה מקום בטוח".

בהתאם לכך, אחד המקומות שבהם מורגשת במיוחד הפעילות הוא מערך הנשים והמיילדות. "מערך הנשים והמיילדות עובד מאוד קשה. צוותים מסורים. נותנים את כל הלב כדי שכל יולדת תקבל את המעטפת המקצועית והטובה ביותר שיש".

לדבריה, לפעמים דווקא רגעים קטנים ממחישים את הרוח המיוחדת של בית החולים.

"רק לאחרונה היה כאן מקרה מרגש במיוחד. מאבטח בשער בית החולים זיהה יולדת שהגיעה כבר כמעט בלידה פעילה. הוא מיד עזב הכול, הביא לה כיסא גלגלים, הרגיע אותה והוביל אותה במהירות לחדר הלידה. הצוות קיבל אותה מיד ותוך דקות ספורות התינוק כבר היה בידיים. זה השירות שאנחנו רוצים לתת כאן, מהשער ועד חדר הלידה".

לדברי  ד"ר קאופמן, המיגון מאפשר לצוותים להמשיך לבצע גם פעולות רפואיות מורכבות בזמן חירום.

"בזכות המיגון אנחנו יכולים להמשיך לטפל במטופלים גם בזמן אזעקות". כך למשל בוצע לאחרונה צנתור דחוף שהציל את חייה של אישה שהגיעה עם התקף לב. במקרה אחר הגיעה לבית החולים מטופלת מהרצליה שסבלה במשך כשלושים שנה מהתקפי חרדה קשים. "לאחר בירור רפואי מקיף זוהה כי מקור הבעיה הוא גידול בבלוטת האדרנל. היא נותחה כאן בניתוח מורכב שבוצע גם תוך כדי אזעקות, והניתוח פתר בעיה רפואית שליוותה אותה שלושה עשורים".

חשיבות הקשר של בית החולים לקהילה ולמקבלי ההחלטות באשדוד

ד"ר קאופמן מבינה את החשיבות של קידום וחיזוק הקשר בין בית החולים לקהילה בה הוא שוכן ואותה הוא משרת - בית החולים והקהילה הם חלק בתי נפרד האחד מהשני וככל שהקשר יהיה טוב יותר, כך יצליח בית החולים יותר וימלא את יעודו הנוסף.

"אשדוד היא פסיפס אנושי מדהים. אנחנו נותנים מענה לכל הקהילות בעיר ונמצאים בקשר עם הקהילות השונות כדי לתת שירות מותאם".

לדבריה, גם הקשר עם עיריית אשדוד ועם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי הוא חלק חשוב בפיתוח בית החולים.

"יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם העירייה. גם בתקופה הזו הם עמדו לצדנו. למשל בפתיחת המעונות לילדי העובדים בזמן המלחמה הייתה יוזמה משותפת שעזרה לצוותים להמשיך לעבוד".

לסיום מבקשת ד"ר קאופמן לברך את תושבי אשדוד, 

"אני מאחלת לתושבי אשדוד והסביבה חג שמח, הרבה בריאות ושנדע ימים שקטים יותר. אנחנו כאן בשביל התושבים בכל מצב".

ואנו באשדוד נט מאחלים למנהלת החדשה - בהצלחה - הצלחתך היא הצלחתנו. קידומו של בית החולים הוא קידומה של אשדוד. כוחו הוא כוחה של אשדוד ותדמיתו הוא חלק חשוב בתדמיתה של העיר.

 

 

 

 

 

 
$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d34f74af-b2c6-4ee4-9ec3-70e39cf8d567','/dyncontent/2017/6/5/ddc064ee-648d-4ba4-ad6e-72da51a98ff7.jpg',1808,'אייטם לוח אשדוד נט 525*60',525,78,true,18157,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d34f74af-b2c6-4ee4-9ec3-70e39cf8d567','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,true,18157,'Image','');},15]]);})
 
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה