אז היו צעקות, יציאות דרמטיות מחדר הישיבות – ראש העיר אמר שהתנגדות לבית כנסת הוא לא מעשה יהודי. אלי לחמני הגיב לראש העיר: ״תחזור בך מהאמירה לפיה ״אני לא יהודי״. ראש העיר השיב: ״לא אמרתי שאתה לא יהודי אבל אתה נגד יהדות. מי שנגד הקמת בית כנסת זה לא יהודי״. ואז קם חנוך דרך ארליך, צעק ויצא מהאולם ולא חזר. לחמני ואופיר לסרי יצאו וחזרו.

חברת המועצה סטלה וינשטיין מהרשימה של כצנלסון, סירבה להתנגד כמו יתר סיעתה להקמת בית כנסת ברובע המיוחד החדש ואמרה: ״כשהייתי באוקראינה לסייע למשפחות יהודיות ואחרות, הבנתי את החשיבות של בתי הכנסת כמוקד קהילתי שמסייע לכולם, בין אם עשו ברית ובין אם לא,  אני אומנם לא מצליחה לשמור שבת, לצערי, אבל אני בעד בית כנסת. בית כנסת זה שלום ואהבה ולא צריך לריב על זה״. אז בזכות סטלה הנושא עבר.

המצב נראה מגוחך, כאשר סגני ראש העיר (כצנלסון ונכט) מתפקדים לפתע - 5 חודשים לפני הבחירות כאנשי אופוזיציה אבל עם כל התנאים של הסגנות - שכר, רכב, נהג, עוזרים, לשכה וכו' - המזל שלהם שראש העיר, יחיאל לסרי זוכר שפיטרו אותו מתפקידו כממ"ק ראש העיר ולכן הוא לא מוכן לפטר את הסגנים הסוררים שלו.

דווקא הלן גלבר שמרה על הממלכתיות והפסון והצביעה לגופו של עניין.

אבל הבחירות חזקות מהכל וכמו שהם יתחילו, כך יסתיימו ועד אז הכל יהיה בווליום גבוה, ברגישות ובדרמטיות  יתר