צער גדול באשדוד עם היוודע דבר פטירתו של דני ללוש, ותיק העיר ומי שנמנה בין מייסדי רשת המתנ"סים בעיר ומנהלה לשעבר. דני ז"ל, אחיו של אריה ללוש, חבר מועצת העיר לשעבר, היה איש אהוב ומוכר באשדוד, מאבני היסוד של תרבות הפנאי בעיר. 

חבריו הרבים עוד מתקשים לעכל את דבר הבשורה הכואבת. "קשה לדבר על דני בלשון עבר" - ספדה לו חברתו לינדה בפייסבוק. "ליבנו של אלי אישי ושלי כואב ומר לנו כל כך! את דני ללוש הכרתי כאשר הכרתי את אלי, האיש שלי, לפני 37 שנים. הם היו חמישה חברי ילדות – דני ללוש, אורי לוי, עמרם פרץ, דן ברונשטיין ואלי כספית, גדלו ביחד באותה שכונה ברובע ו'. היו חברים בלב ובנפש".

"איזה בחור משכמו ומעלה" - הוסיפה. "הוא היה נבון, חכם, צנוע, שקט, אדיב ונדיב, בעל דרך ארץ, על פי החינוך הצרפתי מבית, הושיט יד לכל נזקק וליבו היה זהב! מאוד הערכתי ואהבתי אותו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים לעולמי עד. תנחומיי לרעייתו סופי, שלושת בניו, שני אחיו ואחותו – אריה ללוש , אורן ללוש, רותי שטר וכן לאחייניו".

יוצרת הקולנוע מאשדוד אילנית סויסה ספדה לו:

נשבר לי הלב.
דני ללוש הלך לעולמו.
מוקדם מידי. מוקדם מאוד.

אני חייבת לדני הרבה. אמרתי לו את זה כל השנים והזכרתי את שמו בכל כתבה שסיפרתי על עצמי. אני יודעת שהוא ידע שאני אוהבת אותו ומעריכה. דני המציא עבורי את "חוג לכל ילד" כשאף אחד עוד לא ידע שיום אחד יהיה פרויקט כזה.

הייתי בכיתה יא', לא היה להורים שלי כסף מיותר לחוג לתיאטרון (ואבא שלי גם ככה לא היה מאשר לי ללכת לחוג הזה, הלכתי כשרק אמא שלי שותפה לסוד) ודני אמר: תגיעי, תצטייני, תוכיחי שאת יכולה, זה יהיה התשלום שלך.

אח"כ גם שכנע את אבא שלי ואת הרב קאפח שאופיע בהצגה וכופף למעני את התלבושת של "החתול במגפיים", התפקיד הראשי שזכיתי בו והייתה תלבושת אחת צנועה עבורי, שמתאימה לבת אולפנא ואחרת פחות צנועה של הדאבל קאסט שלי שלמדה במקיף כללי.

מאוחר יותר, כשהייתי בסוף לימודי בחוג לתיאטרון באוניברסיטה דני אמר לי להגיע לאופקים ולהקים קבוצת תיאטרון למבוגרים. אני אמרתי שאני עדיין לא יודעת לעשות את זה והוא אמר: ברור שאת יודעת! ואני הגעתי מתל אביב לאופקים רק כי דני אמר לי. ומאז ועד היום אופקים זה מקום ששמור בליבי וממלא אותי עוצמה וכוח.

דני הטוב והנדיב, היה דוגמא עבור דורות רבים של מנהיגים צעירים ומנהלי מתנ"סים לאיך להוביל קהילה, דוגמא חיה לאיך מייצרים חיבור אמיתי ומיידי עם אנשי השכונה. הוא היה איש שלימד איך מרימים מיזמים גם כשאין תקציב, מנהיג שידע להעניק תמיכה שקטה במשפחות שזקוקות לסיוע בלי הרבה ועדות והשפלות. דני הלך מוקדם מידי, אבל כל המעשים שלו ואלפי ילדים וילדות שגדלו על ברכיו, כמוני, יזכרו אותו לנצח.

מרי, מכרה שלו, ספדה לו בפייסבוק: "אבידה גדולה באשדוד. החברה הפסידה אדם חשוב ויקר שהיה המנהל, המורה והמדריך בה' הידיעה, של מנהלי החברה למתנ"סים באשדוד והמנהלים בחברה העירונית. ת.נ.צ.ב.ה. הלב נצבט, הלך לנו איש יקר שתמיד היה מחייך, נתן אוזן קשבת לכל עובד ולכל פונה ותמיד הושיט יד לעזרה ותמיכה. הרבה אנשים יגידו שבזכותו הגיעו להישגים ולמעמד גבוהה ודני ז"ל נשאר צנוע וענין עד יום מותו. יהי זכרו ברוך".

דני ז"ל הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

יהי זכרו ברוך