"שופך פה את האמת...ארוך אבל חשוב לכל אזרחי המדינה לדעתי!

לא חשבתי או חלמתי שאי פעם אגיע לכתיבת פוסט כזה...

לאחר חודשיים מעבר לים, מתוכם כחודש של נדודים במטרה להיכנס לארץ, תשלומים של אלפי דולרים על לינה, בדיקות קורונה וכרטיסי טיסה לא מתוכננים, הגעתי לארץ עם כף רגל שבורה אבל הגעתי...אני כאן!

עם כל הכבוד למקבלי ההחלטות ולמגיפה המשתוללת, מה שעברתי בשלושת הימים האחרונים הוא לא אנושי על קצה הלשון...תשפטו אתם!

טסתי מקזבלנקה לפרנקפורט (14 לפברואר) בידיעה שאני נוחת בצהריים, מוצא מקום לישון ליד שדה התעופה ויום למחרת ב-15 לחודש עולה על טיסה מפרנקפורט סוף סוף לארץ.

שלחתי את כל המסמכים הרלוונטיים לשהות בבידוד ביתי, בנוסף למסמכים שהיו חובה לשלוח...אני אמנם לא גאון הדור אבל לדעתי אני לא כזה טיפש גם...כמות הטפסים למילוי ושליחה שווים ערך לדעתי למילוי קורות חיים של גולש גלים לטיסה לחלל.

פה החלה תפנית בעלילה...פקיד הגבולות לא נתן לי לעבור ליציאה מהשדה והסביר לי שאת המטען שלי שעליי לאסוף יאספו בשבילי ושאין לי אפשרות להיכנס לגרמניה, ומכאן התחיל כל המהפך...30 שעות בשדה תעופה בהמתנה לנציג שירות של חברת ישראייר (חברה ביזיון!).

הנציגים החלו להגיע בשעה 13:00 בצהרים שהטיסה בשעה 14:45...עזבו את הפרטים הקטנים והמרגיזים, בקצרה - העלייה למטוס הייתה באזור השעה 18:00 בערב.

כמו שרשמתי על הטופסיאדה, אז גם חוויתי את זה על בשרי, מראה להם טפסים...ועוד טפסים...ומה קרה? חסר לי טופס אחד...בלי היסוס וללא שום בעיה הפקידה אומרת לי: 'אתה לא יכול לטוס'...אני לא מעכל...'מה?' - אני שואל. בעודי מתחיל להבין ורואה שאני לבד בטרמינל (זה שלא נותנים לי לצאת ממנו, כן)...פתאום קפץ הטופס דרך המייל של אשתי...יופי נגמר...עליתי למטוס...

"פה מתחיל באמת הביזיון...ההלם והטראומה .

מגיע לנתב"ג וממיינים אותנו לקבוצות...שוטרים רבים, מעט חיילים, ונציגה אחת על מעל 200 נוסעים שכמוני הבינו שהם הולכים לאחר מילוי טפסים לבידוד ביתי...

התמונה הבאה שאני רואה היא שוטרים גוררים אישה, התינוק שלה צורח בעגלה. לא מאמין ובאותו רגע רואה צעירה בורחת ואחריה לא פחות משישה שוטרים דולקים בריצה ומנטרלים אותה...

כל זה ויש נציגה אחת על מעל 200 נוסעים שבפומבי חולקים עמה פרטים והסברים למה לדעתם הם צריכים בידוד ביתי ולא מלונית...

אני גם ככה לא יכול לעמוד הרבה (כף רגל שבורה), עומד מהצד ושומע אנשים חולקים עם הנציגה שהם לא מכירים את פרטיהם האישיים ונדהם מהסיטואציה...

מגיע אחרון לגברת (יש לי את שמה ושם משפחתה) ומסביר לה בצורה הכי ברורה שיש לי אישורים מרופאים מומחים ויש לי בית לבד לבידוד. והאישורים הם אישורים חזקים!

היא אפילו לא מסתכלת על האישורים ואומרת לי כמו לכל שאר האנשים: 'לך למלונית, תפתור את זה משם". אני קולט את התמונה ובאמת בצורה רגועה אומר להם שאיני מעוניין ללכת למלונית ושאני מעדיף להיות עצור במעצר...

מיד מקיפים אותי שוטרים במדים ולא במדים ואומרים לי: "אין בעיה בוא..."

אני מתחיל ללכת איתם ואז לוקחים לי את הדרכון, רושמים פרטים ואומרים לי קיבלת כרגע 5,000 שקל קנס...אני אומר להם: "סבבה, אין בעיה, קחו אותי למעצר ולא למלונית".

ומה קרה לדעתכם? שני שוטרים ללא מדים לקחו אותי לאוטובוס ודאגו שהמעצר שלי יהיה במלונית...אהה כן וגם המטען שלי לא הגיע לנתב"ג .

השעה אחת וחצי בבוקר, אני עם אותם בגדים 3 ימים, רעב, מחייג לבקש עזרה עם אוכל ובגדים. התשובה היא: "אוכל רק בבוקר ובגדים, אין לנו איך לעזור..."

מפה לשם, זרקו לי בשעה שתיים וחצי בבוקר מלפפון, גבינה לבנה וחתיכת לחם...אני עדיין עם אותם בגדים כבר 3 ימים, מחכה שאשתי תגיע לירושלים רגע לפני שנכנסת סופת השנה להביא לי דברים למלונית.

את כל מה שרשמתי אפשר לומר באנוכיות, רשמתי כמעט רק לעצמי כדי ש"אזכור ולא אשכח..." ולכם שתתעוררו כי זה הולך למקום רע...רע מאוד...לא רוצה לרשום את המילה הכל כך שחורה שהעם היהודי חווה לפני קצת מעל 70 שנים...מקווה שהמלל שרשמתי ביחד עם התמונה שצילמתי יעשו את העבודה.

מבקש מכל אחד שאכפת לו ממדינת ישראל, בדרך חוקית ולא אלימה או מרדנית, לדאוג שדבר כזה לא יקרה...אני את החושבים שלי עושה ביחד עם אשתי והכיוון הוא כמה שיותר מהר, וכמה שיותר נכון לנצל את האזרחות השנייה שיש לי...עצוב...כואב...אבל אמיתי לפחות!"