הממשלה העמידה תקציב של 440 מיליון שקל, במטרה להאיץ את מיזמי ההתחדשות העירונית, ולספק את התקציבים החסרים לחידוש תשתיות עירוניות ויוצרת תחרות בין הערים כדי שיזרזו את התרי הבנייה בעיר שלהם.

כך, למשל, מיזם פינוי־בינוי להריסת 80 דירות ובניית 400 דירות יזכה את הרשות המקומית בתוספת תקציב עבור 320 דירות חדשות של 9.6-8 מיליון שקל, שיהיו מיועדים לפיתוח וחידוש התשתיות הנדרשות לפרויקט או לשכונה, בזיקה ישירה להתחדשות העירונית בתחומה.

לשם כך, הממשלה העמידה תקציב של 440 מיליון שקל, במטרה להאיץ את מיזמי ההתחדשות העירונית, ולספק את התקציבים החסרים לחידוש תשתיות עירוניות.

זהו התקציב המשמעותי ביותר שממשלות ישראל הקדישו עד כה להתחדשות עירונית, שעומד בהלימה עם הצהרות הממשלה הנוכחית, המבקשת לראות בהתחדשות עירונית כלי משמעותי להגדלת היצע הדירות.

הרשויות המקומיות שייכללו בהסכמי המסגרת של הרשות להתחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון בליווי משרד האוצר, הן  - אשדוד, ירושלים, לוד, בת ים, חיפה, חדרה, קרית ים, נתניה, קרית אונו, גבעתיים, רמת גן ובית שמש.

אחד היעדים שקבע אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בסוף 2021, הוא הוצאת 6,000 היתרי בנייה לדירות חדשות ב-2022.

אלעזר במברגר, יו"ר הרשות להתחדשות עירונית, סבור כי הסכמי הגג יאפשרו אף לחצות את היעד, ולהגיע לכ-10,000-9,000 דירות בהיתרים מדי שנה בשלוש השנים הקרובות, לאחר שבשנים הקודמות ניתנו היתרים ללא יותר מ-3,000 דירות במיזמי פינוי־בינוי.

מנגנון זה אינו מגדיר תקציב סגור מראש לכל עיר, אלא מאפשר ל-12 הרשויות להתחרות ביניהן על הנתח התקציבי שיקבלו מ-440 מיליון השקלים המיועדים להתחדשות עירונית עד 2026, בשיטת "כל הקודם זוכה". זאת, במטרה לעודד את התחרות בין הרשויות על הגדלת היתרי הבנייה.

לפי המנגנון המוצע, הרשויות הנכללות בהסכמי המסגרת להתחדשות עירונית הן אלה שעמדו ברף של 2,500 דירות מתוכננות בתוכניות מאושרות במיזמי התחדשות עירונית, שטרם מומשו בקצב מספק.

לפי הסכמי המסגרת, כל היתר בנייה שיינתן יזכה את הרשות ב-30-25 אלף שקל בעבור כל יחידת דיור חדשה שתבנה מתוקפו. כך, למשל, מיזם פינוי־בינוי להריסת 80 דירות ובניית 400 דירות יזכה את הרשות המקומית בתוספת תקציב עבור 320 דירות חדשות של 9.6-8 מיליון שקל, שיהיו מיועדים לפיתוח וחידוש התשתיות הנדרשות לפרויקט או לשכונה, בזיקה ישירה להתחדשות העירונית בתחומה.

החישוב וההתייעצות עם ראשי רשויות הראו ש-30-25 אלף שקל, יחד עם דמי השבחה ומטלות פיתוח המושתות על היזם, יאפשרו השקעה נדרשת בחיזוק תשתיות בשכונות הישנות.

כדי שהרשויות המשתתפות יקבלו את המענק התקציבי הן יידרשו לעמוד ברף מינימלי של 600 יחידות דיור בהיתרי בנייה להתחדשות עירונית מדי שנה, והן יקבלו את ההרשאות התקציביות בכל סוף שנה.

המענק יינתן כהרשאה תקציבית מהרשות בשם הממשלה, בכפוף להצגת היתרי הבנייה למיזמי פינוי־בינוי, והוא אמור להקל על הרשויות לגייס תקציבים מגורם מרכזי אחד, במקום להתדפק על דלתות המשרדים השונים.

במשרד השיכון מסבירים את ההחלטה  -
"כשבדקנו כמה דירות חדשות נמצאות בתוכניות מאושרות להתחדשות עירונית, גילינו שמדובר בכ-100 אלף דירות, שפשוט לא יוצאות לפועל. הבנו שהחסם הגדול ביותר למימוש פרויקטים בערים שיש בהן כדאיות כלכלית ליזמים טמון בפערי תשתיות ובחסמים שראשי הערים יוצרים.

ראשי הרשויות אינם רוצים לאשר פרויקט אם אין להם מוסדות חינוך, מדרכות, חניות ותשתיות ביוב שיתאימו לגידול הצפוי באנשים באותה השכונה הקיימת. נתקלנו בראשי רשויות שממש פחדו לאשר תוכניות, כי ידעו שתגיע ביקורת ולא יימצאו תקציבים. לרשות מקומית היו רק תמריצים שליליים בבואן לאשר תוכניות, כי המשמעות היתה אובדן הכנסות".

משר הבינוי והשיכון זאב אלקין נמסר:

"הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית הם פריצת דרך בתחום ההתחדשות העירונית. אנו מסירים את החסמים העיקריים שעמדו בפני קידום הפרויקטים על ידי מתן תקציב לפיתוח התשתיות הנחוצות לבנייה. ההסכמים יביאו לצמיחה אדירה בהיצע הדירות, גם באזורי הביקוש, למען התושבים הוותיקים ולמען הצעירים הרוצים לרכוש דירה".