כבר שבועיים וחצי שרוב ילדי ישראל נמצאים בבתים - למה רוב? ההנחיות שניתנו לפני שבועיים וחצי, תחת הסיסמה: "נשארים בבית", לא ממש הופנמה בחלק מאוכלוסיות המדינה - רבים המשיכו בשגרת חייהם, ובעוד אחרים נשלחו לחופשות בבתיהם ללא תשלום, נותרו ללא כל מקור הכנסה ועם עתיד לא נודע - יש כאלה שהסיסמה להשאר בבית עבורם היא רק המלצה.

לפני כשבוע, בעקבות העליה הדרסטית במספר מקרי ההדבקות, החלו לטפטף לציבור שתיכף מתחיל סגר, אין יוצא ואין בא. אך לאט לאט התקנות הלכו והתרוקנו מתוכנן, כך שלמעשה נותרו כמו שהיו קודם לכן, רק עם קצת יותר סמכות למשטרה להטיל קנסות.

בפועל, לא קנסות ולא יער - המשטרה מאמצת גישה סלחנית של הסברה, בעוד רבים ממשיכים לצפצף על ההנחיות, הלוויות המוניות, ילדים רוכבים על אופניים בשכונות העיר, מסעדות פועלות בניגוד להנחיות משרד הבריאות ועסקים שאמורים להיות סגורים - פועלים כבשגרה.

ממשלת ישראל והעומד בראשה פחדו לקבל את ההחלטות הקשות עבור תושבי המדינה, שיכולות היו למנוע חלק ניכר מהנדבקים בשבועיים האלה שחלפו ואולי כבר היינו רואים את הסוף לסגר- וגם אם כעת יוטל סגר, לא בטוח כמה הוא כבר יהיה יעיל, וכמה אנשים עוד יאמינו שאכן כך הם הדברים.

רוב הציבור יושב בבית, מחכה עד יעבור זעם - סובל ונושך שפתיים. אך כאשר הוא רואה מחלון ביתו שאחרים מתנהלים כבשגרה, הוא מאבד תקווה שהפיתרון קרב. גם העצמאים ובעלי העסקים, שנותרו ללא כל הכנסה, מאבדים תקווה. במקום לעצור הכל למשך שבועיים, סגר מוחלט שהיה מונע את גל ההדבקות בבתי כנסת, סופרים ועוד - במקום זה ההחלטות מגומגמות ומשאירות רבים באפלה.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר הבוקר (ב') בתכנית הרדיו בכאן רשת ב', כי מצב החולים קשה יחמיר וכי הלימודים לא יחודשו לאחר חופשת הפסח. 

אז תודה מר סימן טוב על הבשורה לציבור, על הפסימיות ועל כך שהכשלים שנתגלו בתפקוד מערכות המדינה במשבר הנוכחי, ממשיכות ביתר שאת ואין לנו על מי עוד לסמוך!

ובינתיים, כך נראה הסגר ברחבי העולם - אבל בישראל, כאן אנחנו יודעים טוב יותר איך להתמודד: