המקרה החריג שאירע בסוף השבוע בחוף דוגה שבכינרת, שבו הותקפו 11 נופשים על ידי מספר תנים במהלך שנתם, הצליח להדאיג רבים ברחבי הארץ. בין הנפגעים הייתה גם ילדה בת 12 שננשכה בפניה ופונתה לקבלת טיפול רפואי. גורמי מקצוע העלו חשש כי לפחות חלק מהתנים שהיו מעורבים באירוע נשאו מחלת כלבת, מאחר שהתנהגותם הייתה חריגה ואגרסיבית במיוחד.

אבל בעוד שהאירוע התרחש בצפון הארץ, גם באשדוד מכירים היטב את התנים.

התנים כבר כאן

בשנים האחרונות מדווחים תושבים על מפגשים עם תנים באזור נחל לכיש, פארק לכיש, הדיונות הדרומיות, אזורי החוף והשטחים הפתוחים המקיפים את העיר. מרבית התצפיות מתרחשות בשעות הערב והלילה, אך לעיתים נראים תנים גם בשעות היום.

לדברי מומחי טבע, התן המצוי הוא בעל חיים חכם וסתגלן, שלמד לנצל את קרבת האדם לטובתו. פחי אשפה פתוחים, שאריות מזון ומזון המושאר לחתולי רחוב מושכים את בעלי החיים אל תוך הערים.

העובדה שיש תנים באשדוד אינה סיבה לפאניקה. אבל אם תושבים מאכילים באופן קבוע חיות בר או משאירים מקורות מזון זמינים, אנחנו עלולים לראות בעתיד את אותה תופעה שנצפתה בכינרת - תנים שמאבדים את הפחד הטבעי שלהם מבני אדם.

הסכנה היא לא שהתנים הגיעו לאשדוד - הם כבר כאן שנים. הסכנה היא שהם עלולים להפסיק לפחד מאיתנו.

בדרך כלל לא מסוכן – אבל יש סייג

חשוב להדגיש כי תנים אינם נוהגים לתקוף בני אדם באופן רגיל. ברוב המקרים הם חוששים מבני אדם ומעדיפים להתרחק. עם זאת, כאשר בעל חיים חולה בכלבת, נפצע או מתרגל לקבל מזון ישירות מבני אדם, התנהגותו עלולה להשתנות באופן משמעותי. מומחים מציינים כי תקיפות של בני אדם על ידי תנים הן אירוע נדיר יחסית, ולעיתים קרובות קשורות לחשד למחלת הכלבת.

מה אפשר לעשות?

ברשות הטבע והגנים ובמומחי הסביבה חוזרים על מספר כללים פשוטים:

• לא להאכיל תנים או חיות בר.
• לא להשאיר שאריות מזון בשטחים פתוחים.
• להקפיד על סגירת פחי אשפה.
• לשמור על חיות מחמד קטנות בשעות הלילה.
• לדווח למוקד העירוני או לרשויות במקרה של תן שמתקרב באופן חריג לבני אדם או מפגין התנהגות תוקפנית.

האם יש סיבה לפאניקה?

כנראה שלא.

האירוע בכינרת נחשב חריג מאוד גם בקנה מידה ארצי. עם זאת, הוא מהווה תזכורת לכך שחיות הבר אינן נעלמות – ולעיתים אף מתקרבות יותר ויותר אל הערים. באשדוד, שבה מתקיימת קרבה ייחודית בין שטחים טבעיים, דיונות, נחל וחוף ים לבין שכונות מגורים, האחריות לשמור על מרחק בטוח מחיות הבר מוטלת גם על התושבים.

המסר של אנשי המקצוע פשוט: ליהנות מהטבע, לכבד את חיות הבר – אך לא להפוך אותן לשכנות קבועות סביב הבית.