מקרה חריג מאוד על גבול הבלתי נתפס כאן בעירנו אשדוד, מביא את סיפורו הקשה של גבריאל ביטון בן ה-69 שלא נותרה לו שום ברירה, אלא לפנות לליבם של הציבור בתקווה כי יהיה מי שישמע את זעקתו החרישית...תפילתו הכנה והאמיתית לתשומת לב ומגע אנושי חם ואוהב.

ביטון, גרוש ללא ילדים, מתגורר בגפו בדירת עמיגור כשאינו מסוגל לעשות כל מאמץ. לפני כ-9 שנים הוא התבשר לראשונה כי חלה במחלת הסרטן ולאחר ניסיון כושל להסרת הגידול, המצב רק הלך והחמיר - מיתר קולו השמאלי שותק ותפקוד ריאותיו נפגע באופן משמעותי ועומד על כ-37% מהנורמה.

בעברו היה מועמד להשתלת ריאה, אולם אחת הדרישות הייתה לתמיכת קרוב משפחה או כל אדם אחר שיהיה צמוד אליו. גבריאל, שנותר לבדו בעולם, הגיש בקשה לביטוח הלאומי לאישור סעד של עובד זר, אך למרבה הצער נענה בסירוב - על כן מועמדותו להשתלת הריאה בוטלה.

כיום, על אף שמדובר בניתוח פשוט לכאורה, הרופאים נמנעים מלהסיר את הגידול לו רק בשל הסיבה שהליך ההרדמה הנחוץ לכך עלול לסכן את חייו. הוא מוגדר עם 100% נכות ומתקיים מקצבה בסך 3,120 ש"ח, בנוסף לסיוע כלכלי שמקבל עבור עוזרת בית שתגיע לסדר ולנקות פעמיים בשבוע.

כשהוא מחובר 24 שעות ביממה למכשיר החמצן בדירת החדר הקטנה של עמיגור בה מתגורר באשדוד, ללא כל בן משפחה או אדם קרוב אחר, גבריאל ביטון בן ה-69 נותר להתמודד עם אתגרי החיים שפקדו אותו בבדידות מעיקה.

"אני מתעייף מהר מאוד, אין לי כוח לעשות שום דבר" -  הוא מספר. "לעיתים מחוסר חמצן אני מתעלף ואין אפילו מי שיעזור או יזעיק עזרה. זה קשה. אני מנסה לתפוס בכל מקום אפשרי וזוחל עד שאני מגיע למיטה. אין אפילו מי שיגיש לי כוס מים".

"לצערי לא נותרו לי חברים או בני משפחה" – הוא מוסיף. "הייתי שמח שרק יתקשרו לשאול לשלומי ולוודא שהכל בסדר למקרה שחס וחלילה קרה משהו. לא חסרים מקרים בהם אנשים עריריים נמצאו מתים בדירתם כשבוע לאחר שנפחו את נשימתם האחרונה. אני לא מוכן להימצא ערירי ומת בביתי".

כעת, כל מבוקשו של גבריאל הוא למלווה - אדם שיהיה נכון וזמין לעזור לו בהתנדבות, בין אם זה בבית, בליווי לבדיקות וטיפולים, והכי חשוב שיהיה רציני ולא יעלם. בנוסף הוא זקוק בהקדם לעוזרת בית שתסייע בעבודות הבית.

לפרטים ולסיוע שלחו מייל: [email protected]