הרקע לפרשה:

סניפי "המפיץ סיטונאות מזון" פועלים בפורמט של "cash & carry" ונועדו במקור לשירות סיטונאים בלבד. לאחר רכישת הרשת על ידי שופרסל, הסניפים נפתחו גם לציבור הרחב. לפי הרשות, ברגע שהחנויות החלו לשרת גם צרכנים פרטיים, חלו עליהן כל דרישות חוק הגנת הצרכן, כולל חובת סימון מחירים באופן שקוף וברור.

החקירה וההשלכות

חקירת הרשות העלתה כי הסניפים המדוברים הפרו את דרישות החוק במספר מישורים. בין היתר, נמצא כי:

לא סומנו מחירים על כלל המוצרים בחנויות.

הוצגו מחירים שלא כללו מע"מ.

לא סומנה ארץ המוצא של מוצרים חקלאיים באופן ברור ובולט.

לא הוצגה רשימת המוצרים בפיקוח כנדרש.

הוצגו מחירים בלתי חוקיים במוצרים מסוימים.

הרשות להגנת הצרכן: "הפרות חמורות הפוגעות בזכויות הצרכן"

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסר בהודעה לתקשורת: “מדובר בהפרות חמורות של חוק הגנת הצרכן, הפוגעות בזכות הבסיסית של הצרכנים לקבל מידע ברור ושקוף על המוצרים והשירותים שהם רוכשים. הרשות לא תתפשר על זכויות הצרכן ותפעל בנחישות נגד כל גורם המפר את הוראות החוק ופוגע בצרכנים. הצגת מחירים מדויקים ושקופים היא זכות בסיסית ולא נהסס להטיל סנקציות על מי שלא עומד בדרישות החוק.”

תגובת שופרסל

משופרסל נמסר בתגובה: "החברה פועלת על פי דין, ולכן סבורה שאין בסיס לכוונת החיוב. הודעת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן טרם התקבלה על ידי החברה, ולכשתתקבל החברה תתייחס אליה בהליכים המתאימים."

זכות הטיעון של שופרסל

לשופרסל עומדת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן, שבמסגרתה תוכל לטעון כנגד הכוונה להטלת הקנס וכנגד סכומו. היא תוכל לממש זכות זו בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

האירוע מעלה שאלות חשובות לגבי השקיפות והאחריות של רשתות השיווק כלפי הצרכנים, ויהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות הפרשה.