משפט רצח נדב בוחניק זכרונו לברכה, יימשך לפרשת ההגנה - כך קבע הרכב השופטים שדן בתיק הרצח. כפי שפרסמנו לראשונה באשדוד נט, סניגוריו של אלפסי ביקשו בתום פרשת התביעה לזכות את אלפסי מכל אשמה, מאחר ולטענתם, אין בראיות שהוצגו בתיק כדי להביא להרשעתו.

סנגוריו של אלפסי טענו, כי לא הוכח קיומו של סכסוך בין בוחניק ז"ל ואלפסי, דבר שלדבריהם יש בו משום ראייה נסיבתית לטובתו של אלפסי.

עוד נטען בתגובת הסנגורים לבית המשפט כי באשר לטענות על כך שאלפסי עקב אחרי בוחניק ז"ל, שעה שזה רכב על האופנוע שלו, טענו הסנגורים כי אלפסי לא יכול היה לזהות את בוחניק ממרחק של 100 מטר כשהוא עם קסדה. לחיזוק טענה זו הביאו הסנגורים הפניה לעדותם של שניים בבית המשפט, שאמרו כי זיהו את בוחניק לאחר הדקירות רק לאחר שהוריד את הקסדה.

באשר לטענה כי אלפסי דרס את בוחניק ולאחר מכן עלה על רגלו עם גלגלי הרכב, טענו הסנגורים כי הדבר הופרך בעדותו של רופא משפטי. עוד נטען כי גם בקטטה שהייתה לאחר התאונה, לא התכוון אלפסי לגרום למותו של בוחניק.

עוד דחו הסנגורים את הטענה כי אלפסי דקר את בוחניק במהלך הקטטה. לדבריהם, הסרטון והתמונות המוגדלות שהוצגו בבית המשפט, אין בהם כדי לקבוע כי אלפסי אוחז סכין בידו. לדברי הסנגורים, בוחניק ז"ל הגיע למקום כשהוא פצוע, וכחיזוק לטענה זו הם הביאו את עדות אחד מעדי הראיה, שאמר כי ראה דם על מושב האופנוע.

כאמור, שלושת שופטי המחוזי (יעל רז- לוי, גילת שלו ואהרון משניות), דחו את כל טענות ההגנה והחליטו להמשיך במשפט הרצח לשלב ההגנה. 

על הטענה הראשונה על כך שלא היה קיים סכסוך בין אלפסי לבוחניק, והראיות אינן קבילות כי אלו ראיות שמיעה, נכתב בהחלטת הרכב השופטים: "בנסיבות שלפנינו, העדויות השונות שנשמעו במסגרת פרשת התביעה באשר לקיומו של סכסוך בין השניים, אף שאינן קבילות כראיה לאמיתות התוכן בהיותן עדויות שמיעה, עדיין יכולות להוות ראיה לעצם אמירת הדברים שעליהם העידו העדים. בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול בשלב זה של המשפט את האפשרות, כי יש בעדויות הללו כדי ללמד על תחושתו של המנוח".

באשר לטענה השניה שהעלו סניגוריו של אלפסי, באשר לזיהויו של בוחניק והמעקב אחריו, כתב הרכב השופטים: "גם אם נניח כי נכונה טענת ב"כ הנאשם שלא ניתן היה לזהות את פניו של המנוח מפני שחבש קסדה בעת שרכב על אופנועו, עדיין לא מן הנמנע כי קיימות דרכים אחרות שבהן הנאשם שהכיר היטב את המנוח, היה יכול לזהות כי המנוח הוא זה שרכב על האופנוע, כמו למשל זהות האופנוע ככזה שהיה בשימושו של המנוח באותה תקופה, מבנה גופו של המנוח או תנועות אופייניות שלו, וכיוצא באלה".

על הטענה השלישית של סניגוריו של אלפסי, שנוגעת לאמינותו של אחד העדים שהעיד כי אלפסי עלה עם רכבו על רגלו של בוחניק, כתב הרכב השופטים: "לצורך הכרעה בטענות ב"כ הנאשם, יש צורך בצפייה מדוקדקת במצלמות שתיעדו את התאונה, ויש לשמוע גם את גרסתו של הנאשם, וטרם הגיעה העת, בשלב זה של המשפט, לדון בעניין זה".

ביחס לטענה הרביעית של סניגוריו של אלפסי, כי אין אף ראיה לכך שהנאשם יצא מהרכב כשסכין בידו, כתב הרכב השופטים: "ב"כ המאשימה הפנתה במעמד הדיון לתמונות שהן צילומי מסך מהסרטונים של האירוע, בהן  ניתן לראות שהנאשם אוחז דבר מה בידו בעימות שהיה לו עם המנוח, לאחר שיצא מהרכב בעקבות הפגיעה באופנוע; גם לצורך הכרעה בעניין זה נדרשת צפייה מדוקדקת במצלמות האבטחה, ויש לשמוע גם את גרסתו של הנאשם, וטרם הגיעה העת לכך". בעניין זה הוסיפו וכתבו השופטים - "

נזכיר כי מהראיות שהובאו בפנינו, עולה כי מותו של המנוח נגרם כתוצאה מפצעי דקירה; כי הוא קרס ברחוב בסמוך לאחר העימות עם הנאשם; וכי  בזירת המאבק בינו לבין הנאשם ובמסלול הליכתו עד למקום קריסתו, נמצאו כתמי דם של המנוח, ומדובר בראיות לכאורה, גם אם נסיבתיות, להוכחת פציעתו של המנוח במהלך המאבק עם הנאשם".

בסופו של יום הגיע הרכב השופטים להחלטה כי עלה בידי המאשימה להצביע על שורה של ראיות נסיבתיות, ובמידה מסוימת גם על ראיות ישירות, שעולות בין היתר מצילומי מצלמות האבטחה, שיכולות לתמוך בטענותיה אודות אשמתו של אלפסי בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

המשך הדיונים בתיק הרצח נקבע לסוף חודש ספטמבר 2021.