בית המשפט ביטל את החלטת עיריית אשדוד להעביר את בית הספר "צמח": "התקבלה שלא כדין, ללא סמכות ובאופן בלתי סביר"
בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את עתירת הורי בית הספר "צמח" וביטל את ההחלטה להעביר את בית הספר הייחודי מרובע ח' למע"ר. בפסק הדין מתח השופט דניאל בן טולילה ביקורת חריפה על אופן קבלת ההחלטה, קבע כי נפלו בה פגמים מהותיים, וכי העירייה לא שקלה כראוי את טובת התלמידים ואת מטרת בית הספר הייחודי. העירייה חויבה לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 40 אלף שקל
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבל את עתירת הורי בית הספר "צמח לאומנויות" וביטל את החלטת עיריית אשדוד להעביר את בית הספר הייחודי מרובע ח' לרובע המע"ר.
בפסק דין המשתרע על פני 35 עמודים קבע השופט דניאל בן טולילה כי ההחלטה התקבלה ללא סמכות, תוך הליך מנהלי פגום וחסר שקיפות, וכי העירייה העניקה משקל מכריע לשיקולי תשתיות ומבנה, מבלי לתת משקל מספק למטרת הקמתו של בית הספר ולתלמידים שלמדו בו.
השופט כתב כי הליך קבלת ההחלטה היה "חפוז", נעשה "ללא הליך סדור ומעמיק", וכי בתוך העיסוק במעבר למבנה החדש "נשתכחו תלמידי רובע ח' שלמדו בבית הספר צמח מתוך בחירה מודעת, אמונה בתוכנית הלימודית ובצוות המחנך".
עוד קבע בית המשפט כי גם לאחר שהתברר במהלך ההליך המשפטי שהמהלך לא אושר על ידי הגורם המוסמך, לא היה בכך כדי לרפא את הפגמים שנפלו בדרך קבלת ההחלטה. בפסק הדין הודגש כי אישור שניתן במהלך ההליך המשפטי אינו יכול להכשיר בדיעבד החלטה שהתקבלה מלכתחילה שלא כדין.
בפסק הדין מתח השופט ביקורת גם על התנהלות העירייה בהליך, בין היתר בכל הנוגע לחוסר עקביות, חוסר שקיפות ואי-תיעוד של מגעים עם ועדת בתי הספר הייחודיים. כן נקבע כי העירייה לא בחנה באופן מספק חלופות כמו שיפוץ בית הספר במקומו או הקמת בית ספר ייחודי נוסף.
השופט הוסיף כי העברת בית הספר משכונה במדרג חברתי-כלכלי נמוך לשכונה חזקה מעוררת קשיים משמעותיים ביחס לתכלית של בתי ספר ייחודיים, שנועדה בין היתר להנגיש חינוך איכותי גם לאוכלוסיות מוחלשות.
בסיום פסק הדין קיבל בית המשפט את העתירה במלואה, ביטל את החלטת העירייה וחייב אותה לשלם לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 40 אלף שקל.
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבל את עתירת הורי בית הספר "צמח לאומנויות" וביטל את החלטת עיריית אשדוד להעביר את בית הספר הייחודי מרובע ח' לרובע המע"ר.
בפסק דין המשתרע על פני 35 עמודים קבע השופט דניאל בן טולילה כי ההחלטה התקבלה ללא סמכות, תוך הליך מנהלי פגום וחסר שקיפות, וכי העירייה העניקה משקל מכריע לשיקולי תשתיות ומבנה, מבלי לתת משקל מספק למטרת הקמתו של בית הספר ולתלמידים שלמדו בו.
השופט כתב כי הליך קבלת ההחלטה היה "חפוז", נעשה "ללא הליך סדור ומעמיק", וכי בתוך העיסוק במעבר למבנה החדש "נשתכחו תלמידי רובע ח' שלמדו בבית הספר צמח מתוך בחירה מודעת, אמונה בתוכנית הלימודית ובצוות המחנך".
עוד קבע בית המשפט כי גם לאחר שהתברר במהלך ההליך המשפטי שהמהלך לא אושר על ידי הגורם המוסמך, לא היה בכך כדי לרפא את הפגמים שנפלו בדרך קבלת ההחלטה. בפסק הדין הודגש כי אישור שניתן במהלך ההליך המשפטי אינו יכול להכשיר בדיעבד החלטה שהתקבלה מלכתחילה שלא כדין.
בפסק הדין מתח השופט ביקורת גם על התנהלות העירייה בהליך, בין היתר בכל הנוגע לחוסר עקביות, חוסר שקיפות ואי-תיעוד של מגעים עם ועדת בתי הספר הייחודיים. כן נקבע כי העירייה לא בחנה באופן מספק חלופות כמו שיפוץ בית הספר במקומו או הקמת בית ספר ייחודי נוסף.
השופט הוסיף כי העברת בית הספר משכונה במדרג חברתי-כלכלי נמוך לשכונה חזקה מעוררת קשיים משמעותיים ביחס לתכלית של בתי ספר ייחודיים, שנועדה בין היתר להנגיש חינוך איכותי גם לאוכלוסיות מוחלשות.
בסיום פסק הדין קיבל בית המשפט את העתירה במלואה, ביטל את החלטת העירייה וחייב אותה לשלם לעותרים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 40 אלף שקל.
