לפי כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, באירוע שהתרחש ב-4.6.2021 סמוך לשעה 03:00, הוחזקו ברשותו סמים בכמויות משמעותיות בדירתו: 22.33 גרם קנבוס, מחולק ל-4 שקיות.

ברכב קיה שהיה בשימושו (מוסלק מתחת לפלסטיק בחלק התחתון של ההגה):
כ-555 גרם חשיש – כולל 9 “לוחות” של 500 גרם ועוד 54.99 גרם בשקית נפרדת.

הכמויות, החלוקה למנות, והמיקום המוסלק – כל אלה הובילו לכך שמדובר בהחזקה שאינה לצריכה עצמית.

אבל הסיפור האמיתי התחיל הרבה קודם

מתסקירי שירות המבחן, שהוגשו לאורך השנים, עולה תמונה לא פשוטה:

הוא נולד בבאר שבע, ובגיל 8 עבר עם משפחתו לאשדוד לאחר שקיבלו דירת דיור ציבורי. הוא גדל בסביבה שהוגדרה כסביבה עם רמת פשיעה גבוהה, ונחשף כבר בגיל צעיר לחברה שולית.

הוריו התגרשו סמוך ללידתו. אביו – כך עולה מהתסקיר – היה מכור לסמים, התנהל באלימות כלפי האם וחי אורח חיים התמכרותי. מוריס גדל למעשה ללא דמות אב, והקשר ביניהם היה מינימלי, כשהבן הוא זה שמנסה “להחזיק” את הקשר – בלי קרבה רגשית אמיתית.

אמו, שחלתה בהמשך בסרטן הכבד, ניסתה לגדל את הילדים עם קשיים כלכליים מתמשכים. מוריס תיאר קשר קרוב איתה גם כיום, אך במקביל – הקשיים בבית והיעדר סמכות הורית יצרו קרקע נוחה לבריחה לרחוב.

הילד עם קשיי הקשב – שהמערכת לא הצליחה להחזיק

במערכת החינוך הוא התקשה: בעיות משמעת וקשיי קשב וריכוז, טיפול תרופתי שנפסק אחרי כמה חודשים, מעבר בין מסגרות – כולל כיתה טיפולית, תיכון מרוחק שלא הצליח להשתלב בו בגלל פערים חברתיים וכלכליים, ובהמשך מעבר למסגרות מקצועיות שבהן דווקא התחיל להרגיש הצלחה.

הוא סיים 12 שנות לימוד במגמת חשמל עם בגרות חלקית. לצה"ל לא גויס, על רקע עברו הפלילי, למרות שניסה לערער.

“כסף קל קסם לי” – ואז הגיע הרגע ששבר את המעגל

גם בעולם העבודה הוא התחיל מוקדם: מגיל 12 עבודות מזדמנות, שווקים, אלומיניום, חשמל. אבל לצד זה – לאורך השנים, כך מתואר, הוא גם הסתבך בפלילים: פריצות, גניבות, עבירות שונות, ואף ריצה עונשי מאסר.

בתסקיר הוא תיאר את הסיטואציה שהובילה לאירוע: לחץ כלכלי משמעותי, אישה בהיריון, הצעת “הכנסה צדדית” קלה – והוא בחר לעצום עיניים.

ומכאן מגיע אחד הרגעים האנושיים בגזר הדין: מוריס סיפר שהסמים שבדירה קשורים, לדבריו, לניסיון להקל על כאבים של חמותו – ושכשהשוטרים הגיעו, היא ביקשה להתוודות, אבל הוא מנע זאת ממנה.

6 תסקירים, בדיקות נקיות – ותהליך שבאמת קרה

כאן מגיע המפנה: לאורך תקופה ארוכה, שירות המבחן הגיש שישה תסקירים (בין 2023 ל-2025), תיאר תהליך איטי אך עקבי:

בדיקות שתן חוזרות יצאו נקיות מסמים.

הוא נכנס להליך טיפולי (בהתחלה עיכובים בגלל מצב החירום ורשימות המתנה), ובהמשך שולב בקבוצה טיפולית.

בתחילת הדרך היו גם החסרות – עבודה, חיים, קשיים – אבל בהמשך דווח על התייצבות מלאה, נוכחות קבועה ומעורבות משמעותית בקבוצה.

שירות המבחן התרשם ממוטיבציה אותנטית, יכולת התבוננות פנימית, ורצון אמיתי לשנות דפוסים.

גם בפן המשפחתי תואר “קו אדום”: אשתו הבהירה לו שזו הזדמנות אחרונה – ואם יחזור לשוליים, היא תתגרש. מבחינתו, זה הפך לגורם דוחף מרכזי.

השופטת: העבירה מחייבת מאסר – אבל כאן יש חריגה לקולה

בית המשפט קבע מתחם ענישה של 6–12 חודשי מאסר בפועל, והדגיש שמדובר בעבירה שמצריכה ענישה משמעותית, במיוחד לאור עברו הפלילי.

אבל בסופו של דבר נקבע שיש מקום לחרוג לקולה מטעמי שיקום:
חלף זמן רב, הוא נרתם לטיפול, לא נפתחו תיקים חדשים, והוא מציג יציבות תעסוקתית ומשפחתית.

העונש שנגזר: בלי מאסר בפועל – עם מחיר ברור

במקום מאסר מאחורי סורג ובריח, נגזרו עליו רכיבי ענישה שיקומיים וכלכליים:

חידוש מאסר מותנה של 12 חודשים למשך שנתיים (במקום הפעלה).

300 שעות של”צ (שירות לתועלת הציבור).

צו מבחן לשנה בפיקוח שירות המבחן.

קנס 13,000 ₪ (5,000 מהפקדה והיתרה בתשלומים החל מ-15.2.2026).

התחייבות 4,000 ₪ ל-3 שנים.

פסילת רישיון על תנאי ל-6 חודשים.

השופטת גם הבהירה: אם לא יעמוד בשל”צ או בצו המבחן – התיק יחזור לבית המשפט והעונש עלול להיגזר מחדש.

בסוף – זה מאבק על חיים אחרים

גזר הדין הזה לא מספר רק על סמים. הוא מספר על אדם שבא מרקע שיכול בקלות להמשיך לייצר עוד סיבוב של כלא-רחוב-כלא – אבל בחר, לפחות בשנים האחרונות, לנסות מסלול אחר: עבודה, משפחה, טיפול, אחריות.

האם זה יחזיק? אף אחד לא יכול להתחייב.
אבל בית המשפט החליט לתת לו הזדמנות – לא בחינם, אלא עם תנאים קשוחים, פיקוח ועונש כלכלי כבד – מתוך תקווה שהפעם, הסיפור הזה יסתיים אחרת.