איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה הגיש לממשלה את השגותיו לחוק ההסדרים. בחוות הדעת המקצועית שהגיש האיגוד ביום רביעי עולות השגות רבות לטיוטת החוק שלטענתו מחלישה באופן משמעותי את יכולות האיגוד וגופים נוספים, לפקח על תעשיות וגופי תשתית בעלי פוטנציאל השפעה נרחבת שלילית על הסביבה.

על פי האיגוד "מן הראוי היה לקיים דיון מקיף ומעמיק, בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים, לפני החלת שינויים מעין אלה, המבטלים באחת מנגנונים והסדרים הקיימים במשך שנים רבות, דורשים חיזוק ולא החלשה".

באיגוד הודיעו כי בכוונתם לקחת חלק מקצועי פעיל ודומיננטי בדיונים בנושא על מנת לשנות את הסעיפים הפוגעים בבריאות ובאיכות חיי הציבור ובאיכות הסביבה.

מנכ"לית האיגוד רומי אבן דנן: "ההערות וההשגות האיגוד נועדו לשפר את טיוטות החוקים המוצעים, ולוודא שלצד כוונת המחוקק לייעל ולקדם תשתיות לאומיות, תמנע פגיעה חמורה בבריאות הציבור, איכות חייו ואיכות הסביבה בישראל לדור הנוכחי ולדורות הבאים וזאת מתוך אחריות האיגוד והרשויות החברות בו להיבטים משמעותיים אלו".

עיקרי הסתייגות האיגוד

בנושא מיזמי תשתיות חיוניים, שיתוף ציבור וחיזוק הרשויות המקומיות

על פי הצעת החוק, שר האוצר יפרסם את רשימת מיזמי הפרויקטים בתחום תשתיות אשר תהווה בסיס לפיתוח וקידום תשתיות בישראל, כאשר מיזמי התשתיות המועדפים יבחרו מתוך הרשימה האמורה.

האיגוד סבור שיש מקום להליך שיתוף ציבור, במסגרתו תינתן אפשרות לציבור להביע את עמדתו בנוגע לפרויקטים בתחום התשתיות העתידיות של מדינת ישראל, ועמדה זו תילקח בחשבון בקביעת הרשימה.

בנוסף דורש האיגוד להבהיר בחוק, כי אישור פרויקטי תשתיות אינו גורע מהחובה והדרישות הקבועות בחוק התכנון והבניה בכל הנוגע לתוכניות והיתרים.

"בניגוד למוצע בחוק" - טועם האיגוד, "לא סביר ובלתי מתקבל על הדעת שהשרים להגנת הסביבה לא יהיו חברים בוועדת השרים לתשתיות לאומיות חיוניות, היות ולכל פרויקט תשתית לאומי חיוני נגיעה ישירה לסוגיות סביבתיות שלהן השלכות לטווח הקצר ו/או הארוך".

האיגוד אף דורש לחזק ולא להחליש לכאורה את כוחן של הרשויות המקומיות, מכאן שהצעה לפיה ניתן יהיה לכפות על רשות מקומיות לקבל לחזקתה פרויקט שהיא סבורה שיש בו ליקויים, אינה נכונה ועלולה להוביל לכך שגופים כלכליים, ינסו להעביר מתקני תשתית לחזקת הרשות בטרם השלמתם על מנת לחסוך בעלויות.

פרק ז' מיזמי תשתיות חיוניים מועדפים: בחינת ההשפעה השלילית של המיזם על בריאות הציבור ואיכות הסביבה

על פי האיגוד התיקונים המוצעים מתייחסים לתועלת שעשויה לצמוח מקידום מיזמים, מבלי שנדרש לבחון את הנזקים וההשלכות השליליות מקידום המיזם.

למיזמי תשתית רבים השלכות שליליות משמעויות על הציבור והסביבה, ומתקני תשתית דוגמת תחנות כח, מתקני זיקוק, וכו' הינם מבין הגורמים המזהמים ביותר שקיימים במשק ובעלי השלכות על בריאות התושבים, איכות חייהם והסביבה. לכן, אין זה מתקבל על הדעת שלמול התועלות החיוביות לא תוצב גם דרישה לבחינת ההשפעות השליליות, על מנת שתתקבל החלטה מושכלת שתיקח בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים.

האיגוד מוסיף כי הצעת החוק אינה מגדירה מהו בסיס המידע המקצועי שעל יסודו תקבע רשימת המיזמים המועדפים. בנוסף, הקריטריונים הם כאלו שנחוצה הכנת מסמך סביבתי, דוגמת תסקיר השפעה על הסביבה, המתייחס גם לבחינת חלופות, על מנת לוודא כי ההחלטה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק ורשימת הפרויקטים המועדפים תשרת את האינטרס הציבורי בצורה מיטבית.

"מכאן שקיימת חובה להוסיף קריטריון לפיו תיבחן ההשפעה השלילית של המיזם, לרבות ההשפעה בתחומי הסביבה ובריאות הציבור, ולא יקודם מיזם תשתית שעלולה להיות לו השפעה ניכרת על הציבור והסביבה, מבלי שיונח בפני הממשלה תסקיר סביבתי או מסמך דומה".

פרק ח' תיקונים עקיפים: שמירה והרחבת נציגות שומרי הסף

מינוי יועצים סביבתיים במועצה הארצית ובוועדות התכנון המחוזיות שאינם עובדי המשרד להגנת הסביבה.

על פי האיגוד סעיף זה נועד לדחוק מהמועצה הארצית והוועדות המחוזיות את היועצים הסביבתיים שהם נציגי המשרד להגנת הסביבה. לנציגי המשרד להגנת הסביבה תפקיד חשוב כשומרי סף אל מול פרויקטים שפגיעתם הסביבתית קשה.

"קיים חשש שיועץ פרטי, המועסק על ידי מוסד התכנון עצמו, יימצא עצמו בניגוד עניינים במסגרת מילוי תפקידו בין רצונו לתת ייעוץ שיאפשר למוסד התכנון, המעסיק אותו, ייעוץ שיהיה בו להגשים את רצון מוסד התכנון באישור תוכנית כלשהי, לבין חובתו להתריע מפני אישור תוכנית שתגרום פגיעה נרחבת בסביבה, ולהתנגד לאישורה במקרים שיש לכך הצדקה מקצועית".

האיגוד סבור שאין מקום להפרטה של תפקיד היועץ הסביבתי של מוסד התכנון, יש לגרוע שינוי זה מהצעת החוק, וקבלת השינוי המוצע עלולה להביא להנמכת הבקרות והפיקוח על האינטרסים הסביבתיים, כפועל יוצא מכך לפגיעה ממשית בסביבה ובציבור. יתרה מכך, יש אף להוסיף נציגי ציבור ומתכננים מאיגודי ערים לאיכות הסביבה וגופים נוספים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, אשר יאזנו ויציגו את ההיבטים הסביבתיים במערכות התכנון.

פטור מהיתר למיזם חלוץ - סמכויות והרשאה לסקר סביבתי של השרים להגנת הסביבה

האיגוד סבור שהנמכת הדרישות למתן היתר למיזם חלוץ, כולל וויתור על תסקיר סביבתי, או סקר סיכונים, יוצרת  חשש ממשי להערכת חסר של הסיכונים הקשורים במיזם. הצעת החוק מציבה מעט מדי בקרות מפני נזקים שעלולים להיגרם מהפעלת מיזמי חלוץ, על מנת לשפר את הבקרות יש לתקן את נוסח הצעת החוק כך שהוראות שמירה על הסביבה ועל שלום הציבור, יקבעו על ידי השרים להגנת הסביבה, ושיקול הדעת אם אלו נדרשות יהיה של השרים  להגנת הסביבה, ולא של שרי הפנים כפי שמוצע כיום.

כמו כן, יש לקבוע כי  השרים  להגנת הסביבה יהיו רשאים להורות על עריכת סקר סביבתי או סקר סיכונים טרם מתן הפטור על ידי שרי הפנים.

מתנגדים לתיקון חוק אוויר נקי, למתן סמכות למנהל מערכת החשמל להורות לבעל היתר פליטה לחרוג מתנאי ההיתר.

האיגוד מתנגד בכל תוקף לשינוי המוצע. מתן אפשרות למנהל המערכת ל"עקוף" את היתרי הפליטה הניתנים בצורה שקולה ומחושבת, לאחר הליך בחינה יסודי ומעמיק, "דורסת" ועוקפת את המנגנון שנקבע בחוק אוויר נקי .

יש קושי רב בכך שהחלטה אשר נקבעה בחוק אוויר נקי והתקבלה לאחר הליך בחינה סדור ויסודי, תשונה על ידי גורם שאינו בעל סמכות על פי החוק, שיהפוך, גם אם לפרקים, ל"פוסק עליון" בענייני פליטות וזיהום אוויר, וזאת מבלי שיש לו את הידע המקצועי הרלוונטי.

האיגוד ורשויות האיגוד סבורים שאין הצדקה עניינית ל"העביר" את הממונה על היתרי פליטה מתפקידו במקרים מסוימים, והגוף שאחראי על מתן היתרי הפליטה, הוא גם הגוף שצריך לבחון דבר קיומה, אם בכלל, של הצדקה לחריגה מהוראות היתר הפליטה.

בנוסף, שינוי החלטה בעניין היתר פליטה ללא קיום הליך שיתוף ציבור מפר באופן בוטה את הוראות חוק אוויר נקי, גם מעצם הפגיעה בזכותו של הציבור להיות שותף לקבלת החלטות הנוגעות לגורלו.

לאור זאת האיגוד מתנגד לתיקון המוצע "בחוק אוויר נקי," אשר יאפשר ליזמים להמשיך לפעול בניגוד לתנאי ההיתר באופן המאפשר חריגה מערכי המזהמים המותרים, ללא כל איזון ובלמים, תוך פגיעה משמעותית וחמורה בבריאות הציבור והסביבה.

לפיכך סבור האיגוד, כי גם אם קיימת בעיית שרידות קריטית, ההסדר הנכון הינו שמנהל המערכת יציג בפני הממונה על היתרי הפליטה את הצורך בחריגה מתנאי ההיתר, והממונה הוא שיקבל את ההחלטה אם יש לכך הצדקה חריגה בנסיבות העניין.

כמו כן, האיגוד סבור שיש להגדיר בצורה מדוייקת וברורה יותר את המונחים "פגיעה" ו"מצב סיכון," בעטיים עשויה להיווצר הצדקה חריגה להתיר חריגה מהיתר פליטה, שהינם פלואידיות, ויש מקום לקבוע, על יסוד עבודת מטה מסודרת, קריטריונים מספריים מתי עלולה להיות פגיעה בשרידות, מהי נקודת הייחוס לכך, מהי ההסתברות להפסקה באספקת חשמל בעטיה קיימת הצדקה לחריגה מתנאי היתר פליטה כו.'

האיגוד מציג בהקשר זה את מקרה תחנת הכוח "אשכול" - שעל פיקוחה ממונה האיגוד. במהלך השנה האחרונה הציג מנהל המערכת  תמונה לפיה עלולה להיות פגיעה בשרידות המערכת שחייבה, לשיטתו, תוספת שעות. במקרה האמור ותוך פרק זמן קצר, על רקע דרישות המשרד להגנת הסביבה, עיריית אשדוד והאיגוד, התברר שגם לשיטתו של המנהל מלוא התוספת אינה הכרחית.

על רקע האמור לעיל ניטש בשנה האחרונה, בין מנהל המערכת, למשרד להגנת הסביבה, וויכוח בדבר נחיצות תוספת שעות. בחינת הדברים וההתרחשות, מלמדת שלכל הפחות נותר ספק רב בעמדה המקצועית שהציג מנהל המערכת, בהנמקה בעטיה ביקש לחרוג מהגבלות הנוגעות להיתרי הפליטה ביחידות קיטוריות מזהמות ביותר בתחנת הכוח אשכול, וביכולתו לבחון את הסוגיה תוך התייחסות למכלול השיקולים הרלוונטיים.

לפיכך, ללא הגדרות מדויקות המזהות את מצבי הסיכון והפגיעה, קיים חשש ממשי לכך שיעשה שימוש בסמכות להורות על חריגה מהיתר הפליטה, ללא צורך ממשי ותוך פגיעה בבריאות הציבור. מכאן דורש האיגוד הגדרות מדידות יותר למצבי פגיעה וסיכון שיעוגנו בתוך הצעת החוק, ולחילופין שיקבע כי השר להגנת הסביבה, בהתייעצות עם שר האנרגיה, יקבע בתקנות, הגדרות מדידות למצבים כאמור.