אריה דרעי הנחשב לאחד האנשים היותר מקורבים לנתניהו, יוצא בהצהרה פומבית ויש להניח שהצהרה זו מתואמת היטב עם ראש הממשלה המיועד. ככל הנראה ההצהרה מיועדת כדי מלמתן את הדרישות של סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית שרוצה רק את האוצר או להיות שר הביטחון. 
בליכוד מוכנים להציע ליו"ר הציונות הדתית את תיק החינוך ועוד, אך בינתיים הווא מסרב.

קשה להניח שנתניהו יוכל למנות את סמוטריץ' לתפקיד הרגיש של שר הביטחון (בעיקר עצם העובדה שסמוטריץ' התחמק משרות מלא לצבא וגם מהחשש לתיאומים הביטחונים עם ארה"ב שם רואים בו כסדין אדום לערכים הדמוקרטיים). מכאן שהוא יצטרך להסתפק בתפקידים פחות בכירים ולא יוכל ציבורית שלא להצטרף לקואליציה אם לא יקבל אותם.

בנוסף לתיקים, בציונות הדתית מעוניינים להגיע להסכם קואליציוני מפורט יותר מההסכם הרזה שהליכוד מקדם, שאמור לכלול הסכמות על קווי יסוד וראשי פרקים בלבד.

בימים האחרונים, מלבד סבב שיחות הנוגעות לתיקים מתקיימים דיונים גם על קווי יסוד. רוב הסוגיות מוסכמות כולל ההבנה שאת הפרק המשפטי יש להשאיר "רזה" בכוונה, ולא לפרט את הכוונות של הממשלה הנוכחית באשר לשינויים במערכת המשפט. נתניהו אמנם נרתע מלצרף את פסקת ההתגברות שתחליש את בית המשפט העליון להסכמים הקואליציוניים, אך החרדים חברו לסמוטריץ' כדי להבטיח שתוכלל בהם.

הסיכומים שכבר הגיעו עם יהדות התורה וש"ס עבור הצטרפותן לממשלה - הכפלת תקציב הישיבות ל-2.5 מיליארד שקל, עדכון שנתי קבוע בתקציב הישיבות לפי הגידול הטבעי, השוואת שכרם של המורים והמורות ברשתות החרדיות לממלכתיות, סבסוד מזון במיליארד שקל בשנה ועוד.

מעבר לכך החרדים מבקשים הפעם לקבל תקצוב פר־אברך במקום תקציב גלובלי (כפי שהיה תמיד נהוג), מה שיצור מוטיבציה להגדיל את מספר לומדי התורה ולמנוע מחרדים לצאת לעבודה.

כאשר התקציב הוא גלובלי - הוא מתחלק בקייים בין אלו שלומדים (ככל שיש יותר תלמידים כך כל תלמיד מקבל פחות) - כשהתקציב הוא לפי תלמיד - הוא יגדל ויגדל ככל שיותר ירשמו כלומדי תורה בלבד.

אלה דרישות שהחרדים מעולם לא העלו בעבר — גם לא בממשלות נתניהו הקודמות.

המו"מ בתוך הליכוד יתחיל רק לאחר סיום המו"מ עם הסיעות החרדיות והציונות הדתית.