במבט ראשון, גזר הדין של ארתור בר נראה כמו עוד סיפור על עבריין רכוש שחזר שוב ושוב להסתבך עם החוק.

תקיפה במסעדה. הפרת מעצר בית. עוד הפרת מעצר בית. בריחה מהערבה שאמורה הייתה לפקח עליו. מרדף משטרתי ברחובות אשדוד. גניבה מחנות חשמל. פריצה לסטודיו לנשים.

אבל כשמגיעים לעמודים האחרונים בגזר הדין, מתגלה סיפור אחר.

ארתור בר הוא בן 47, שאובחן כחולה סכיזופרניה כבר בגיל 14. במשך שנים רבות היה מכור לאלכוהול ולסמים וחי כדר רחוב. מאחוריו 12 הרשעות קודמות.

כשהגיע הרגע שבו התבקש לומר את דברו לפני גזר הדין, הוא לא ניסה לייפות את מצבו.

הוא אמר לבית המשפט שהוא פשוט עייף.

עייף מביצוע עבירות.

לדבריו, הוא רוצה לנסות להשתקם ולשנות את מסלול חייו.

זה התחיל בוויכוח במסעדת "ברבריני"

מסע העבירות שבגינו נגזר דינו החל ב-9 במאי 2025, בשעה 10:15 לערך, במסעדת "ברבריני" באשדוד.

בר התערב בוויכוח שלא היה קשור אליו.

הוא דרש מעובד המסעדה לאפשר לאדם אחר להיכנס למקום, לאחר שהעובד סירב להכניסו.

הוויכוח הסלים במהירות.

לפי העובדות שבהן הודה בר, הוא הצמיד את העובד למעקה כשידו הימנית מאוגרפת, דחף אותו בידו השמאלית ואז הכה בפניו באגרוף, בעוד העובד מנסה להגן על פניו.

בעקבות האירוע שוחרר בר למעצר בית למשך ארבעה ימים בדירה ברחוב רוגוזין 9 באשדוד.

אלא שכבר למחרת הכול התחיל להסתבך מחדש.

מעצר הבית החזיק פחות מיממה

ב-10 במאי התקבל דיווח במוקד 100 על אדם חבול ברחוב המעפילים 11 באשדוד.

השוטרים שהגיעו למקום מצאו שם את בר.

הבעיה הייתה פשוטה: הוא היה אמור להיות במעצר בית במקום אחר.

בר לא שיתף פעולה עם השוטרים ובכך הפר את תנאי השחרור שנקבעו לו.

באותו יום הוא שוחרר פעם נוספת, הפעם למעצר בית מלא למשך 15 ימים.

גם הפעם זה לא החזיק.

יומיים לאחר מכן, ב-12 במאי, הוא אותר ברחוב רוגוזין 3 באשדוד, ושוב נמצא מפר את התנאים שנקבעו לו.

הערבה אמרה שהיא כבר לא מסוגלת לפקח עליו. בדרך למשטרה הוא ברח

למחרת נעשה ניסיון נוסף.

בית המשפט שחרר את בר למעצר בית בפיקוח ערבה.

אלא שכבר באותו יום הודיעה האישה שהייתה אמורה לפקח עליו כי היא אינה מסוגלת להמשיך בכך.

היא ביקשה מבר להתלוות אליה לתחנת המשטרה.

השניים נכנסו לרכב ויצאו לכיוון התחנה.

אבל הם לא הגיעו יחד.

במהלך הדרך יצא בר מהרכב ועזב את המקום.

בשעה 21:23 לערך הגיעה הערבה לתחנת המשטרה ודיווחה כי האיש שעליו הייתה אמורה לפקח ברח ממנה.

זו הייתה הפרת ההוראה החוקית השלישית בתוך ימים ספורים.

השוטרים ראו אותו ברחוב. הוא השליך את התיק והתחיל לרוץ

ב-19 במאי הבחינו שוטרים בבר ברחוב קיבוץ גלויות 1 באשדוד.

הם קראו לו.

במקום לעצור, הוא החל להימלט בריצה.

במהלך המנוסה השליך את התיק שהיה ברשותו והמשיך לברוח.

המרדף הסתיים במעצרו.

אבל גם זה לא היה סוף הסיפור.

חודשים לאחר מכן: חנות החשמל נפרצה

ב-7 באוקטובר 2025, בסביבות השעה 16:56, הגיע בר לבית העסק "רשת החשמל" ברחוב המסחר 1 באשדוד.

בוויטרינה של העסק היה פתח.

בר נכנס דרכו לחנות וגנב ציוד בשווי של כ-7,000 שקל.

שבוע בלבד חלף.

ואז הגיע היעד הבא.

01:22 בלילה: הפריצה לסטודיו לנשים

ב-14 באוקטובר, בשעה 01:22 לפנות בוקר, הגיע בר ל"פרפליט מתחם כושר לנשים" ברחוב נורדאו 24 באשדוד.

הוא נכנס לסטודיו.

במהלך האירוע שבר מכשיר תמי 4 ומראה וגנב מכשיר אייפון ששימש את העסק.

בסופו של דבר הורשע בר, בעקבות הודאתו, בשורה ארוכה של עבירות: הסגת גבול פלילית, שתי עבירות גניבה, היזק לרכוש במזיד, פריצה לבניין וביצוע גניבה, תקיפה, שלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

12 הרשעות קודמות

מבחינת התביעה ובית המשפט, אי אפשר היה להתייחס למקרים האלה כאילו מדובר במעידה חד פעמית.

לחובתו של בר כבר נרשמו 12 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות, סמים ועבירות נוספות.

גם האירועים הנוכחיים התרחשו ברצף.

בית המשפט קבע כי בר פגע בשורה ארוכה של ערכים: רכושם של אחרים, ביטחון הציבור, שלמות הגוף, שלוות הנפש, הסדר הציבורי והחובה לקיים החלטות של המשטרה ובתי המשפט.

השופטת זהר דולב להמן אף קבעה כי חלק מהעבירות דרשו תכנון מוקדם, אף שלא בוצעו בתחכום רב.

מתחם הענישה שקבעה היה משמעותי: בין 18 ל-48 חודשי מאסר בפועל.

אבל אז נכנס לתמונה סיפור החיים שלו

כאן גזר הדין מקבל תפנית.

בית המשפט לא הסתפק ברשימת העבירות.

השופטת התייחסה גם לשאלה כיצד הגיע בר שוב ושוב למקומות האלה.

מהתמונה שהוצגה בפניה עולה כי הוא מתמודד עם "תחלואה כפולה": מחלת נפש לצד התמכרות ממושכת.

בר אובחן בסכיזופרניה כבר בגיל 14.

במשך שנים התמכר לאלכוהול ולסמים.

ובמשך שנים רבות הוא היה דר רחוב.

השופטת קבעה כי העבירות בוצעו על רקע ההתמכרות לחומרים משני תודעה ומחלת הסכיזופרניה שממנה הוא סובל.

הנסיבות האלה אינן מוחקות את האחריות למעשיו, אך הן מסבירות חלק מהמסלול שהוביל אותו פעם אחר פעם אל המשטרה ובתי המשפט.

"עייף מביצוע עבירות"

לקראת גזר הדין בר הודה במעשיו, הביע חרטה וחסך את העדתם של עדים ואת המשך ניהול המשפט.

ואז הוא אמר לבית המשפט משפט שמרכז בתוכו אולי את כל הסיפור:

הוא "עייף מביצוע עבירות".

בר סיפר שהוא מנסה להשתקם ולשנות את מסלול חייו.

דווקא בתוך הכלא, כך עולה מגזר הדין, חל שינוי מסוים במצבו.

מצבו הוטב והוא החל לעבוד במסגרת חולייה בבית הסוהר.

עבור אדם שחי במשך שנים ברחובות והתמודד במקביל עם מחלת נפש והתמכרויות, מדובר לפחות בניסיון ראשון לייצר מסגרת יציבה יותר.

השופטת: ההסדר מקל, אבל סביר

התביעה וההגנה הגיעו להסדר טיעון שכלל הסכמה על מרבית רכיבי הענישה.

השופטת דולב להמן לא הסתירה את העובדה שמדובר בהסדר שנוטה לקולא.

כאשר מתחם הענישה מגיע עד ארבע שנות מאסר, וברקע עומדות 12 הרשעות קודמות ורצף של עבירות, ניתן היה לצפות לעונש כבד יותר.

אלא שבית המשפט שקל גם את הודאתו המוקדמת, החרטה, מצבו הנפשי, ההתמכרות, החיים ברחוב וכן קשיים ראייתיים שעלו בתיק.

בסופו של דבר קבעה השופטת כי למרות ההקלה, ההסדר נמצא עדיין בתוך גבולות הסביר ואימצה אותו.

18 חודשי מאסר, אבל הם מצטברים לכל מאסר אחר

על ארתור בר נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר שכבר ריצה.

אלא שיש פרט חשוב במיוחד בגזר הדין: השופטת קבעה שהמאסר ירוצה במצטבר לכל עונש מאסר אחר שהוא מרצה כעת.

בנוסף הוטלו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות רכוש או אלימות מסוג פשע וכן פריצה והתפרצות, וחודשיים נוספים על תנאי בגין שורת עבירות קלות יותר.

הקנס שנגזר עליו נמוך יחסית, 500 שקל בלבד.

השופטת התייחסה לכך שלא הוגשו מסמכים שמוכיחים מצב כלכלי קשה, אך נתנה משקל לעובדה שבר היה במשך שנים דר רחוב והחליטה להסתפק בקנס בתחתית המתחם.

בנוסף חויב בר לשלם פיצויים בסך כולל של 1,500 שקל לשלושה נפגעי עבירה ולהתחייב בסכום של 2,500 שקל שלא לעבור במשך שלוש שנים עבירות מהסוג שבהן הורשע.

בין הרחוב לכלא

הסיפור של ארתור בר אינו סיפור עם סוף טוב.

עובד מסעדה הותקף. עסקים באשדוד נפרצו. רכוש נגנב וניזוק. הוראות של קציני משטרה ושל בית המשפט הופרו פעם אחר פעם ושוטרים נאלצו לרדוף אחריו ברחובות העיר.

על כל אלה הוא נשלח לכלא.

אבל בתוך גזר הדין מסתתרת גם שאלה שקשה להתעלם ממנה.

מה קורה כאשר אדם שאובחן במחלת נפש בגיל 14, התמכר במשך שנים לסמים ולאלכוהול וחי ברחובות, מסתובב שוב ושוב בין הרחוב, המשטרה, בית המשפט והכלא?

בגיל 47, אחרי 12 הרשעות קודמות ועוד שורת עבירות חדשה, ארתור בר אומר שהוא עייף מהחיים האלה.

השאלה הגדולה תהיה מה יקרה ביום שבו ייצא שוב משערי הכלא.

האם יחזור לאותו רחוב, לאותה התמכרות ולאותו מעגל שהוביל אותו פעם אחר פעם לתא המעצר, או שהמשפט הקצר שאמר לשופטת, "אני עייף מביצוע עבירות", יהפוך הפעם לנקודת המפנה בחייו.