ביום שהתקיים הריאיון עם אלי נכט, יוצאת הודעה שמועמד אחר לראשות העיר חנוך דרך ארליך, מסיר את מועמדותו לראשות העיר ומחליט לתמוך בברק סרי.
נכט שולף –"עכשיו אתה מבין מה ההבדל ביני לבין מועמדים אחרים? הבן אדם חודשים רבים מזהיר מאלו שיתחברו לחרדים, מציג עמדות אנטי חרדיות ולפתע מתחבר עם ברק סרי, מועמד שזכות הקיום שלו ואסטרטגיית הבחירות שלו היא תמיכה מלאה של החרדים ובעיקר של יו"ר ש"ס, אריה דרעי שמחזיק לו את היד.

הציבור יודע שאצלי זה לא יכול להיות, אצל אלי נכט, מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל, לפתק של הבוחרים שלי יש מסר ברור. להצביע עבורי זו אמרה ברורה של התושבים – עיר חופשית, ליברלית, נציג שלא מזגזג, שאומר כל מה שיש לו בלב, בלי פוליטיקה ובלי רמזים.

אני מציע לתושבי אשדוד שקיפות מלאה בכל. אין לי אמת של יום לפני הבחירות ויום אחרי. אני מוכן לפשרות אבל לא על חשבון הערכים, אני לא מאמין בפשרות על ערכים כי ברגע שאתה מתחיל להתפשר, לפשרות אין גבול ובסוף אתה הופך להיות סמרטוט.

אני משלם מחירים כבדים על הפה הגדול שלי, על כך שאני אומר את כל מה שאני חושב, אבל המחיר הוא לטווח הקצר והאמת הפנימית היא נצחית, מאפשרת לך להיות אדם שלם.

לשאלה אם הוא עלול לפרוש או להתחבר ולהסיר מועמדות הוא עונה בנחרצות – "זה לא יקרה! אל תבנו על זה, אני לא עושה חשבונות של כדאיות, מה אני אקבל וגם לא חשבונות של סיכויים – החשבון היחיד שאני עושה הוא – האם אני שומר על הערכים שלי או מתבטל כדי לקבל יותר מנדטים, יותר תיקים, יותר סיכוי להיבחר לראשות העיר... נכון שמנדטים ותיקים זה חשוב, אבל השמירה על האמת הפנימית שלי, על הערכים שאני מוביל, על דבקות בדרך חשובים הרבה יותר.

לא באתי לסטוץ עם הבוחרים, באתי לרקום רומן מתמשך.

אני מציג לו את העובדה שהוא ניהל משא ומתן מתקדם עם כצנלסון לחבור לכוח אחד והוא מודה שזה נכון –

"בחינת החבירה שלי עם כצנלסון הייתה בעקבות פניות רבות של תושבים שרצו שנאחד כוחות, כך גם בחנתי חבירה עם מועמדים אחרים שמצהירים שהם מחזיקים בערכים הדומים לערכים שלי, אבל בסופו של דבר כשיושבים תכל'ס לדבר, מתגלים פערים ערכיים, שאלות על דרך ובעיקר אמון.

עם כצנלסון לא היו לי מחלוקות על תיקים ומקומות, צריך להודות שהוא הסכים אפילו להסיר את מועמדותו לראשות ולתמוך בי כמספר 2. אם הייתי חותם, זה היה מבטיח לי לעלות לסיבוב השני מול ראש העיר המכהן עם מנוף לזכות בראשות העיר וגם להיות שותף בסיעה גדולה של 8-9 מנדטים. 
עבור כל פוליטיקאי זו עסקה יוצאת מן הכלל, אבל המחיר שהייתי צריך לשלם הוא - לשים חברים נאמנים שהלכו איתי כברת דרך, בצד הדרך ואני לא מפקיר חברים. גם במחיר של  הגשמת חלום אישי. אני לא נכנסתי לפוליטיקה כדי להגשים חלומות אישיים אלא כדי לממש ערכים. אצלי הערכים במקום הראשון והפוליטיקה במקום השני.

גלבר למשל ניהלה משא ומתן מתקדם ב2018 עם אגודת ישראל החרדית לדיל פוליטי שיתמכו בה לראשות, וזו הייתה אסטרטגיית הניצחון שלה אז, אבל ברגע האחרון אגודת ישראל ברחו לה והיא נשארה ללא תומכים. היום היא מציגה קו אנטי חרדי מובהק וזו האסטרטגיה החדשה שלה להביא קולות ממקום אחר שלא היה לה אז.
זה אומר שהשיקולים האסטרטגים שלה גוברים על השיקולים הערכיים ולי לא ברור עד לרגע זה, מהם השיקולים הערכיים שלה האמיתיים.

אני המועמד הצעיר ביותר והצעירים רואים בי כנציג שלהם, לכן יש עלי את האחריות להראות להוכיח להם שאפשר להציג דרך אחרת מאשר הפוליטיקה הישנה שהם מתרחקים ממנה.

חנוך דרך ארליך גם היה מועמד צעיר שאכזב כשהתהפך ביום בהיר משיקולים אלו ואחרים והלך נגד כל מה שהצהיר ואמר.
אצלי הפיתויים היו הרבה יותר גדולים מסתם לפרוש ולהצהיר על מועמד שרחוק מאוד מהערכים שלי – אצלי הציעו לי לקבל את הבכורה ואמרתי לא תודה, אני אזכה בבכורה - לא באמצעות דילים ושטיקים, לא באמצעות עסקאות, אלא באמצעות האמת שלי, המילה שלי, הכבוד שלי לבוחרים ולדרך המשותפת".

אלי נכט מבקש שהריאיון לא יתמקד בשאלה – מה אעשה אם אבחר - "כי בואו נהיה רציניים – הרי כולם אומרים אותו הדבר, מבטיחים את אותן ההבטחות, בודקים בסקרים מה הציבור רוצה ומבטיחים לו שיעשו בדיוק מה שהוא רוצה – אוניברסיטה, דיור, תעסוקה אטרקטיבית, חינוך תרבות ועוד – השאלה היא לא מה מבטיחים, השאלה הנשאלת היא מי יקיים, מי לא יתקפל יום אחרי ובתמורה לתפקיד וכיסא יעשה פשרות וישכח בדרך את ההבטחות.

גלבר ולחמני למשל שנים רצים ומבטיחים הבטחות גדולות, אבל לאחר הבחירות בוחרים לשבת באופוזיציה מכל מיני סיבות – להיות באופוזיציה ולספר מה לא טוב זה קל. ועם השנים הם הפכו להיות אופוזיציונרים ניצחים. במקום לרכוש ניסיון בעשיה, הם רכשו ניסיון בביקורת.

אלי לחמני גם חבר מועצה שמתמודד שוב ושוב בבחירות מאז שנת 2003 – כל בחירות עם הבטחות זהות - מה הוא יעשה אם יבחר, ושוב ושוב אחרי כל בחירות, ברגע שלא בוחרים בו לראשות העיר, הוא אומר – אז לא משחקים - הוא בוחר להמשיך עם העסקים שלו ולהתרכז יותר בהם כך אין לו שום השפעה על העיר ועל העשייה רק אפשרות לספר מה לא טוב - וכך חוזר חלילה מבחירות לבחירות וכך גם היום ב 2023.

הלן גלבר אף היא כ15 או 20 שנה באופוזיציה יוצרת כותרות בחיפוש בציציות מה לא נעשה בסדר ומה חסר במקום לקפוץ למים העמוקים של העשייה ולייצג את ההבטחות שלה.

אני בחרתי להיות בעשיה, ביצירה , בהגשמת ההבטחות לציבור, כדי להמשיך ולהתפתח ולהנהיג, להיות מנהיג שנלחם על דמותה של אשדוד מבפנים ולא על הדמות הציבורית האישית שלי.
החוכמה היא להיות בקואליציה ולא להתבטל בפני אף אחד, לשבת בהנהלת העיר, להפשיל שרוולים, לעשות ויתורים אישיים עסקיים כדי לייצג בכבוד את הקהל שבחר בי. לייצג את מה שהבטחתי לו ולא כדי להתבכיין ולבוא שוב אחרי 5 שנים ולהבטיח את אותן ההבטחות ושוב לשבת באופוזיציה.

מי שיבחר בי, ידע שיש לו נציג שילחם עבורו בלי פשרות, שישב שם כדי לייצג אותו בעשייה ולא בנביחות ובתירוצים שונים.

מי שבוחר בי יודע בדיוק מה הוא מקבל והפתק שלו לעולם לא ילך לעזאזל, הפתק שהוא ישים ייצג את הערכים שלו. הפתק של אלי נכט לראשות העיר ולמועצה לעולם לא יאכזב.

זה מה שרציתי להעביר ובוא נוותר על כל הפירוטכניקה  מסביב – המסר שלי ברור - זה אני ומי שמזדהה איתי אשמח שייתן לי תמיכה וכתף, כי אני לא רץ בשבילי אני רץ עבור מה ומי שאני מייצג.

שנה טובה וחג שמח לתושבי אשדוד ולכל בית ישראל