אל שופטי המעצרים בבתי המשפט באשדוד ואשקלון מובאים בכל יום מקרה או שניים ואף יותר של אלימות בין בני זוג. רוב המקרים הם של גברים שתקפו, לכאורה, את בנות הזוג שלהן, את ההורים שלהם ולפעמים גם תקיפת אחים ואחיות.

בסוף השבוע האחרון, רוב מקרי הארכות המעצר שהובאו לדיון בבית המשפט, היו בגין אלימות במשפחה. איומים לרצוח את בת הזוג, פגיעה פיזית ואלימות מתמשכת והפרות של החלטות הרחקה מבת הזוג.  למעשה, מלבד שני מקרים של תעבורה, כל שאר הארכות המעצר היו בגין אלימות במשפחה.

לרוב האישה היא שמתלוננת, לאחר שספגה במשך תקופה אלימות שהגיע לכדי סכנת חיים. 

רוב המקרים וכתבי האישום אינם מגיעים לידיעת הציבור, זאת מהטעם שלא לחשוף את נפגעות העבירה וילדיהם. 

במשטרת אשדוד ובמרחב לכיש בכלל נוהגים באפס סובלנות כלפי אירועי אלימות, כל שכן שמדובר באלימות בתוך המשפחה או תקיפת הורים. גם בתי המשפט לא סלחניים באירועים אלה, במיוחד נוכח המסוכנות שנובעת מאלימות אותם בני או בנות הזוג.

נתונים סטטיסטיים על אלימות במשפחה - כפי שבוצעו במחקר הכנסת

בשנת 2017 נפתחו 17,587 תיקי אלמ"ב בגין עבירות כלפי בני-זוג (גברים ונשים גם יחד). 69% מהם נפתחו בעקבות תלונת אישה, 11% נפתחו בעקבות תלונת גבר ובחמישית מהתיקים נרשמה תלונה הדדית.

כאמור, בכל אחת מהשנים 2016-2017 נפתחו כ-11,800 תיקי אלמ"ב בגין עבירות כלפי נשים. בכל אחת מהשנים הללו משטרת ישראל סגרה כ-9,000 תיקי אלמ"ב (התיקים שנסגרו לא נפתחו בהכרח במהלך אותן שנים). העילה העיקרית לסגירת התיקים היתה חוסר ראיות (ב-87% מהתיקים שנסגרו). בשנת 2016 הוגשו כ-2,800 כתבי אישום ובשנת 2017 הוגשו כ-2,600 כתבי אישום בגין עבירות אלמ"ב כלפי נשים.

אלימות כלכלית

בשנים האחרונות הולכת וגוברת בעולם המודעות לכך שאלימות כלכלית היא אחד המופעים של אלימות במשפחה. גורמים בין-לאומיים שונים וכן גורמים ישראליים מכירים בסוג זה של אלימות. אלימות כלכלית יכולה לשמש ככלי להפעלת כוח ושליטה, גרימת בידוד חברתי, פגיעה בעצמאות ואף לאיום והפחדה במערכות יחסים בתוך משפחות בכלל ובין בני זוג בפרט.