לפני שלוש שנים נערה אחת  בת 16 התלוננה שאנסו אותה עשרות גברים במלון הים האדום באילת.

היום (רביעי) הורשעו 11 נאשמים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות שונות.

הצעירה, שהתלוננה בהיותה נערה והיום בת 19, הגיעה לבית המשפט וצפתה בהכרעת הדין בשידור ישיר בחדר פרטי ונפרד.

השופטים פנו בתום הדיון לצעירה: "לא נוכל לסיים את ענייננו מבלי לומר מספר מילים למתלוננת שהעידה בפנינו בכנות, באומץ רב ובאופן אותנטי. קולך, שנאלם בחדר 216, נשמע היטב והדהד בין כותלי בית המשפט".

בית המשפט הרשיע את הנאשמים בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, למעט עבירה של אי-מניעת פשע שיוחסה לשניים מהם.

שניים מהמעורבים בפרשה מצא בית המשפט אשמים, גם בעבירות שעלו מן הראיות למרות שאלו לא יוחסו להם בכתב האישום. ארבעה מבין הנאשמים, שני צעירים שהיו אז בני 26 ו-27 ושני נערים שהיו בני 17, נמצאו אשמים באונס בנסיבות מחמירות, של מי שהייתה אז נערה, "בהיותה במצב שמנע ממנה לתת הסכמה חופשית ותוך ניצול מצב זה".

הנאשמים הנוספים, כולם קטינים, למעט אחד שהיה בן 19, שלא קיימו עם המתלוננת מגע מיני ישיר אך צפו במתרחש, בין כששהו בתוך החדר ובין כשהציצו לתוכו לאחר שהתגודדו סביבו במסדרון ואף עודדו את חבריהם, נמצאו אשמים בעבירות של סיוע לאינוס, מעשים מגונים או שידול לאינוס, כל אחד לפי חלקו, וגם עבירות אלו בוצעו בנסיבות מחמירות.

בית המשפט סיכם את הכרעת הדין כך: "החשיפה לראיות בתיק זה, לתמונות מן המסדרון של הנאשמים מתגודדים סביב החדר וצובאים עליו כאילו מתרחשת שם הצגה, פותחים את הדלת בחדר לא להם, מציצים, מצחקקים, נותנים 'כיפים' זה לזה, נכנסים לחדר והכול כשמה שהם רואים לנגד עיניהם בתוך החדר הוא את המתלוננת שרועה עירומה, כגופה או כפסל ואנשים עושים בה כבשלהם, הדירה שינה מעינינו".

השופטים אמרו כי הנאשמים ניסו למצוא צידוק למעשיהם וטענו כי שיש לבחון אותם במשקפיים של "אווירת אילת", "ולמעשה ביקשו שנאמץ את האקסיומה שלכאורה מובנת וברורה לכל, כי מדובר באווירת בילוי, שתייה ופריקת עול שמאפיינת ומותרת במידה מסוימת בחופשה".

עוד ציינו כי "באילת לא הכול מותר, אין 'חוק אילת', ו'אווירת חופשה' אינה מהווה הגנה אקס-טריטוריאלית".

לדברי השופטים, "מה שקרה באותו מסדרון בקומה השנייה במלון 'הים האדום' באילת, זו התפרקות מוחלטת מכל הגבולות, ביזוי, החפצה, השפלה ופגיעה בכבוד ובאוטונומיה של המתלוננת. עצוב לחשוב כשרואים את התמונה בכללותה, שאם רק אחד מהנאשמים היה אותו צדיק בסדום, ניתן היה למנוע את המעשים או לפחות לקטוע אותם באיבם".

בספטמבר 2020, הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד 11 מעורבים באונס. היא ייחסה עבירת אונס לארבעה מעורבים, בהם תאומים בני 18 שהיו קטינים בעת המעשה ושני צעירים בני 28, איסי רפאילוב ואיליאזיר מאירוב מחדרה. אושר שלמה, כיום בן 20 ממושב נוגה בדרום, הואשם במעשים מגונים ובאי מניעת פשע. בשלב מאוחר יותר הפרקליטות החמירה את כתבי האישום וייחסה לנאשמים אונס בנסיבות מחמירות בצוותא.

יתר המעורבים הואשמו בעבירות סיוע לאונס, אי מניעת פשע ועבירות נוספות. לפי הפרקליטות, בזמן שחבריהם אנסו את הצעירה בזה אחר זה, הם עמדו במקום ונתנו רוח גבית ולגיטימציה למעשה. לאלו שנכנסו לחדר יוחסו גם מעשים מגונים בנסיבות מחמירות. עם אחד הנאשמים, שהיה קטין בזמן האונס, הגיעה הפרקליטות להסדר טיעון, לפיו הוא יורשע במעשה מגונה, ודיון נוסף צפוי להתקיים בעניין הטיעונים לעונשו.

מכתב האישום עלה כי הנערה שתתה לשוכרה בחדר של מכריה, עד כדי כך שחושיה התערפלו והיא לא הייתה מסוגלת לשלוט במעשיה וברצונותיה.

בשלב מסוים נכנסו לחדר רפאילוב ומאירוב, שניהם אז בני 27, לאחר שקודם לכן הבחינו בה בבריכת המלון. עוד עולה מהאישום כי הם ניצלו את מצבה ואנסו אותה, ולאחר מכן הצטרפו למתקפה המינית התאומים, שהיו אז בני 17, ואנסו אותה בזה אחר זה.

בשל מצבה של הנערה, שלא זוכרת את רוב המקרה, רוב הראיות התבססו על DNA, ממצאים דיגיטליים והודאות הנאשמים.

הנערה העידה במהלך הדיונים, ובחודש מרץ האחרון התראיינה לתוכנית "עובדה". "אני יודעת שאם הם יתחילו לדבר ואני אהיה בשקט, אז מה יגידו? איפה היא בסיפור הזה? למה היא לא מדברת? ובסוף יבואו ויאמינו להם.

אז עדיף קודם שיתחילו לשמוע את הצד שלי לפני שישמעו את הצד שלהם", אמרה הנערה בריאיון.

על אירועי אותו היום סיפרה: "הייתי רוצה לדעת מה היה ומי היה ומה עשה, זה מעצבן שאת לא יודעת משהו שאת עברת. אבל מצד שני יכול להיות שזה טוב שאני לא יודעת את זה. הראש לא זוכר, אבל הגוף עדיין בטראומה.

"הגוף זוכר, הראש לא".

גזר הדין של אחד הנאשמים, שהיה בן 17 בזמן האונס הקבוצתי, ניתן בחודש ינואר האחרון.

שופט בית משפט השלום לנוער אחמד אבו-פריחה החליט שלא להרשיע את הנאשם, לאחר שנכח בחדר לזמן קצר והביט במעשיהם של האחרים - שאנסו את הנערה.

הפרקליטות הגישה נגדו כתב אישום בגין מעשה מגונה והגיעה עם סנגורו להסדר טיעון. בית המשפט השית עליו פיצויים של 4,000 לנערה ו-250 שעות שירות למען הזולת.

"סיפור קשה על מקום שבו היו נערים רבים - אבל 0 בני אדם" התובעת בתיק עו"ד רותם יוחנני הר ציון מפרקליטות מחוז דרום אמרה בתגובה להכרעה: "בת 16 מצאה עצמה שיכורה ועירומה בלי יכולת להסכים או להתנגד. לא היה נאשם אחד שסייע לה או העלה בדעתו לשאול אם היא מסכימה למה שמעוללים לה.

הורים, מורים ומורות קחו את פסק הדין הזה ותדברו עם הילדים על מה זו הסכמה.

מה אלכוהול עושה להסכמה ועל הכוח המסוכן של חבורה, תדברו איתם על החובה להושטת יד למישהי או מישהו במצוקה - ולא בגלל שהמשפט הפלילי יבוא אתכם לדין".

עו"ד ניר יסלביץ, שייצג את הנאשם המרכזי רפאילוב התייחס להרשעה, ואמר כי הוא "מכבד את הכרעת הדין שניתנה היום גם אם אני לא מסכים עם התוצאה אליה הגיע בית המשפט.

תם ולא נשלם , התיק יגיעו לפתחו של בית המשפט העליון וכולי תקווה ששם התוצאה תהיה שונה בתכלית".

עו"ד רותם טובול, שייצגה את אחד הקטינים שהורשע בסיוע לאונס, מסרה: "הכרעת הדין הייתה תקדימית, יש הרבה מה ללמוד ממנה וכנראה זה מה שנעשה.

אני מייצגת את אחד מאלה שהציצו לחדר. הקביעות היו קביעות קשות.

 אני יוצאת מפה עם מסר שצריך לקחת את מה שרשום פה ולחזור אחורה, לראות איך בתי הספר מלמדים את זה. זה שאלות של מוסר. אני לא חושבת שהייתה כאן עבירה פלילית".

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, התייחסה גם היא להכרעת הדין: "ההרשעה המהדהדת מספרת סיפור קשה על מקום שבו היו גברים ונערים רבים, אבל 0 בני אדם.

עכשיו, בית המשפט חייב לגבות את ההחלטה בענישה הולמת לחומרת המעשים. אות הקין צריך לרדוף את האנסים שנים ארוכות, כמו שמעשיהם המתועבים ירדפו את הנפגעת".

סוליציאנו הוסיפה: "אונס הוא מעשה נאלח ומזעזע גם כשהוא מבוצע על ידי אדם אחד, אבל מספר השותפים למעשה, והעובדה שלא נמצא ולו צדיק אחד בסדום שיעצור את הזוועה, היא כתם עצום על החברה הישראלית, שמחייב אותה בחשבון נפש עמוק ובמיוחד על מערכת החינוך שחייבת להתעורר ולהבין שחובתה להשקיע בחינוך למיניות בריאה ולמניעת אלימות מינית". 

בית המשפט דחה את הטיעונים לעונש למועד מאוחר יותר, לאחר שבאי כח הצדדים יוכלו לקרוא וללמוד את הכרעת הדין, ולאחר שיתקבלו תסקיר לגבי נפגעת העבירה, ותסקירים של שירות המבחן, כאשר לגבי מרבית הנאשמים, החוק מחייב לקבל תסקיר בטרם גזר הדין. יצוין, כי לאור העובדה שחלק הארי מן הנאשמים הם קטינים, אשר עניינם חסוי על פי החוק, ובנוסף, הכרעת הדין לכל אורכה כוללת קטעים רבים הנוגעים בעוצמה רבה לפרטיות, בעיקר לגבי המתלוננת; מצא בית המשפט כי אין מקום לפרסם את הכרעת הדין, טרם יתאפשר הן לנאשמים והן למתלוננת להתייחס לדברים.