אלון חריף, מי ששימש במשך שנים כמורה, מחנך וסגן מנהל מוערך, נידון לתשעה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. זאת לאחר שהורשע בביצוע מעשי אונס ועבירות מין בחמישה מתלמידיו. לצד עבודות השירות, הטיל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד על חריף תשלום פיצויים לנפגעים בסכום כולל של 350 אלף שקלים.

מכתב האישום, שבו הודה חריף במסגרת הסדר טיעון, עולה מסכת פגיעות קשה ושיטתית. האירועים החלו בסוף שנות ה-90, בעת שלימד בתיכון ברחובות. באחד המקרים בשנת 1997, הזמין חריף את תלמידו א' (אז בן 16), למשרדו בבית הספר בטענה כי ברצונו לשוחח עמו על ציון נמוך במבחן. שם, תחת המעטפת המקצועית, חיבק את התלמיד, ליטף אותו ואנס אותו.

לפי האישום, הפגיעה בבר לא פסקה בין כותלי בית הספר. בשני מקרים נוספים, בין השנים 1997–1999, הזמין המורה את התלמיד לביתו ושם אנס אותו שוב. בסיום כל אחד מהאירועים, נהג חריף לשלם לא' סכום של 200 שקלים. בנוסף, הודה חריף בביצוע מעשה מגונה בכוח בחבר לספסל הלימודים של א'.

הפגיעות נמשכו גם לאחר המעבר לאשדוד

באופן מקומם, הרצף הפלילי של חריף לא פסק גם כשעבר לתפקיד הוראה בתיכון מקיף ב' באשדוד. בשנים 2002–2003, בעודו משמש כמורה לספרות, תנ"ך והיסטוריה, פגע בשלושה תלמידים נוספים.

באחד המקרים הציע חריף טרמפ לתלמיד בסיום בחינת הבגרות בהיסטוריה, עצר בביתו ושם תקף אותו מינית – עבירה עליה הורשע במעשה אינוס בקטין מתחת לגיל 16. במקרים אחרים, בתפקידו כמחנך כיתה, ביצע מעשים מגונים בשני תלמידים נוספים.

נימוקי גזר הדין: הזמן שחלף אל מול חומרת המעשים

חריף, אדם דתי, נשוי ואב לילדים, חויב לפצות את קורבנותיו: 100 אלף שקלים לא', 100 אלף שקלים לקורבן אונס נוסף, ויתרת הסכום לשלושת הנפגעים האחרים.

העונש המקל יחסית, שהסתכם בעבודות שירות בלבד למרות חומרת העבירות, נבע בעיקר מהעובדה שהמעשים בוצעו לפני למעלה מעשרים שנה. ראוי לציין כי על פי החוק הישראלי, בעבירות מין בקטינים ספירת תקופת ההתיישנות מתחילה רק מהרגע שבו הנפגע הופך לבגיר, ועל כן התלונות הוגשו במסגרת החוק והבשילו לכדי הרשעה.