לפני כשבועיים התרחשה רעידת אדמה משפטית כאשר בג"ץ קבע כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות קטינים, אלא אם שני ההורים מסכימים להליך בבית הדין, או אם מדובר בתביעת השבה - כלומר השבת סכום שהוציא אחד ההורים על הקטין - זאת בהסתמך על 'הלכת שרגאי' משנת 1969 .

כעת הגישו עורכי הדין נתנאל מויאל ודני שרמן בקשה לדיון נוסף, בהרכב שופטים מורחב בסוגיה זו, מתוך כוונה לשנות את הפסיקה שנקבעה בדעת רוב של שניים מתוך שלושה שופטים.

בבקשה לדיון נוסף מביאים השניים מספר נימוקים חשובים, שבגינם על פי הבקשה יש צורך לדון מחדש בסוגיה המהותית. אחד הנימוקים גורס כי יש לקבל את הבקשה לדיון חוזר לאור החשש כי אלפי קטינים יפגעו מהפסיקה החדשה על ידי כך שיישלל מהם תשלום המזונות (וגם החזר רטרואקטיבי).

כמו כן טענו השניים כי מדובר בהלכה חדשה לגמרי ובעלת השלכות רוחב דרמטיות שישפיעו על עולם המשפט, ולכן ישנו צורך לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב.

כמו כן לטענתם "לא רק להלכה אלא גם למעשה יוצר פסק הדין מצב חדש שלא היה נהוג עד היום ולא היה מוכר בפרקטיקה בהליכי המשפחה בישראל ולא נזכרה באף פסק דין קודם".

בנוסף טענו השניים כי הנימוק מתבסס על הלכת שרגאי משנת 1969, אולם הלכה זו עצמה טוענת כי יש לבתי הדין הרבניים סמכות לדון במזונות קטינים וכלל אינה קובעת אחרת וכך אף נהגה מערכת המשפט בישראל משך למעלה מ- 50 שנה .

עוד נטען בבקשה כי פסיקה זו תפגע באיזון העדין שבין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה.

השניים מציינים כי הפסיקה ניתנה בעקבות עתירות של גברים שהתלוננו על גובה תשלום המזונות שקבע בית הדין, אולם לטענתם כפי שפירט בדעת מיעוט השופט סולברג. הפסיקה תיצור את ההיפך ."זו אינה זעקת אותנטית זה פתח מילוט שבעזרתו מבקשים אותם גברים לגרור את נשותיהם לבית המשפט ואשר דרכו הם מנסים להפחית את דמי המזונות", כתב השופט.

כמו כן ציינו עו"ד מויאל ועו"ד שרמן כי אם תישאר הפסיקה החדשה, הדבר "עשוי להביא לגל (אם לא צונאמי) של התכחשויות והתנערויות מחיוב במזונות, ולתביעות מזונות חדשות שיוגשו לבתי המשפט למשפחה".

בעקבות כך ביקשו כאמור עורכי הדין מויאל ושרמן לקיים דיון נוסף בהרכב שופטים מורחב בניסיון לשנות את הפסיקה, ולקבוע כי בתי הדין הרבניים כן יהיו רשאים לדון במזונות קטינים.