אני איש של עשייה וביצוע, נולדתי לעשיה, כבר כמהנדס בחיל האוויר הישראלי, כממ"ק ראש העיר, כיו"ר מפעל הפיס, כמנכ"ל של חברת נדל"ן בינלאומית – אני קם בבוקר לעבוד, ליצור, לפתח, זה אני שמעון כצנלסון שראש הממשלה דאז, אריק שרון הדביק לו את הכינוי בולדוזר שמלווה אותי גם היום.

מיד לאחר הבחירות ב-2018, ראש העיר הנבחר ד"ר יחיאל לסרי ביקש מכצנלסון להיות הראשון להצטרף לקואליציה – לסרי הציע לו להיות שותף אמיתי ופתח בפניו את התיקים הכי משמעותיים לפיתוח העיר.

ראש העיר הנבחר הבין שטוב שכצנלסון יהיה שותף מלא שלו לעשיה, הוא מכיר את יכולותיו של כצנלסון היטב וגם את דעותיו הליברליות וביקש מכצנלסון להיות הראשון להצטרף להנהגה.

5 שנים אחרי, אריה דרעי בכתבה לעיתון החרדי המשפחה, התלונן שכצנלסון קיבל את כל התיקים הגדולים והחשובים ושלש"ס השאירו רק את הרווחה. עוד הוא התלונן שבגלל כוחו של כצנלסון במועצת העיר, לא נבנתה אף דירה לציבור החרדי באשדוד.

היום כשהבוחרים של כצנלסון שואלים אותו איך העזת להצטרף לקואליציה עם החרדים, הוא יכול לענות מה שלא יכול היה לענות קודם - "הצלתי את העיר אשדוד מציפורני ש"ס", "מנעתי את ההשתלטות שלהם על העיר".

הכוח שלנו בקואליציה אפשר לנו לקדם את כל מה שהבוחרים שלי רצו שיהיה בעיר. אם הייתי בוחר להיות באופוזיציה כמו שבחרו לעשות גלבר ולחמני, אשדוד היום הייתה פחות ליברלית, פחות פתוחה בשבת וגם פחות יפה. אתם באמת הייתם מעדיפים שהייתי משאיר את המפתחות של העיר בידי החרדים או כמו שעשיתי? לקחתי את ההגה לידיים.

לאחר בחירות 2013 הייתי באופוזיציה, ומה שקרה היה שבהנהלת העיר היה רוב חרדי, העיר החלה להתקדם בצעדי ענק לכיוון ההתחרדות, מה שהביא למחאת השבת.

ב-2018 הבנתי שאני צריך להחזיק את ההגה, הכוח שלי הוא במעשים פחות בדיבורים, לקחתי על עצמי את כל נושא פיתוח העיר אשדוד וכל אחד מכם יכול לראות את התוצאות.

"ב-2023 כבר כולם יודעים – זה או ש"ס או כצנלסון.אחרי 5 השנים האחרונות ש"ס תילחם בכל הכוח כדי שלא יקרה להם שוב מה שעשיתי להם בשנים האחרונות. זה לא סוד שבימים אלו הנהגת ש"ס ואריה דרעי בראשם, פועלים בכל כוחם להשתלט על העיר. עם הכוח שלהם, הם יצהירו כבר יום לאחר הבחירות – ש"ס או כצנלסון. אבל ככל שהציבור הליברלי/חופשי ייתן לי את הכוח, זה יהיה כצנלסון ולא ש"ס.

אנחנו עוסקים בחיים האמיתיים של התושבים:

אני אדם מנוסה ופרקטי, בהנהלת העיר אנחנו לא אמורים לשחק במשחקי חברה, אנחנו עוסקים בחיים האמיתיים של האזרחים.

בעירייה שלא כמו בממשלה, ההשפעה על איכות החיים של התושבים ועל החיים עצמם היא ישירה ואדירה – מטפלים בחינוך של הילדים מהגנים, בניקיון של המדרכות עליהם הם צועדים, בתרבות, בהעשרה, בחוף בו הם מבלים, בטיפול בקשישים, בפארקים ועוד ועוד ועוד.

בציבור צריכים לדעת להבדיל בין פוליטיקה מקומית לארצית. במקומית צריכים אנשי עשייה וביצוע ברמות הכי גבוהות, בפוליטיקה הארצית זה יותר דיבורים.

ב-5 השנים האחרונות כשאני ממונה על נושאי הבנייה, התכנון והביצוע של העיר, תכננו עשרות אלפי יחידות דיור ואלפים מהן כבר החלו להיות משווקות, הקמנו את הפיתוח החדש של המרינה, אצטדיון חדש שבנייתו החלה, הקאנטרי מוכן להפעלה, שכונה שלמה עם 3000 יחידות דיור החלה להיבנות ברובע לכיש, עסקנו בתכנון וביצוע של התחדשות הרחובות הוותיקים שיאפשרו עשרות אלפי יחידות דיור חדשות, פיתחנו פארקים ועוד ועוד ועוד .

לניהול העיר צריכים לבחור באנשי עשייה עם יכולת מוכחת ופחות במי שאת הקריירה שלהם בנו על דיבורים והבטחות אבל עם אפס ניסיון ועשייה.

עשייה היא כמו שריר – אם לא מפתחים אותו, אם רק מזניחים אותו – הוא מתנוון. ושריר העשייה התנוון במשך שנים רבות אצל המועמדים לראשות העיר גלבר ואלי לחמני כשברק עוד לא התחיל בכלל להפעיל אותו, כי הוא מעולם לא היה נבחר ציבור.

הלן גלבר רוצה להיות ראשת העיר?
בואו נהיה רציניים - אפילו סניף של ארומה היא עדין לא ניהלה. אז איך אפשר לתת לה את המפתחות של העיר אשדוד עם תקציבים של מיליארדי שקלים בכל שנה? מדובר בעיר מהגדולות בישראל, עם אלפי עובדים, לחצים יום יומיים, עם צורך בקבלת עשרות החלטות חשובות בכל יום ובכל רגע נתון. כל טעות בשיקול הדעת משפיעה ישירות על האזרחים. קשה לי להאמין שתושבי אשדוד יהמרו על מי שאמור לנהל את חיי היום יום שלהם, הם יעדיפו שלא יתגלחו על הזקן שלהם. תושבי אשדוד תמיד הראו שהם רוצים לראות יכולת ביצוע מוכחת. תושבי אשדוד מבינים שלדבר זה קל – אבל לעשות זה כבר עניין אחר לחלוטין. ניסיון החיים של כולנו מלמד שככל שמתרברבים יותר כך יכולת הביצוע נמוכה יותר.

ברק סרי רוצה להיבחר לראשות העיר? ב-26 שנה האחרונות הוא כיהן כעוזר אישי של פוליטיקאים. הוא לא ניהל כלום, אז ישר רוצים לתת לו את המפתחות של העיר? הוא בונה על תמיכה של ש"ס בו לראשות העיר ובתקווה שגם אגודת ישראל יצטרפו בדקה האחרונה, אבל לא משתף את הציבור בנושא זה ולו במילה. הדרך היחידה שלו להיבחר זה להפוך את אשדוד לשליטה חרדית. האם זה מה שהבוחרים רוצים, שאשדוד תהיה עיר שנשלטת על ידי חרדים? אני בטח שלא.

לחמני ?

הוא אדם טוב וישר, רואה חשבון מנוסה, אבל הניסיון שלו מסתכם בראיית חשבון. אני בהחלט רואה בו כחלק מהקואליציה שאקים.

אלי נכט בחור צעיר שרציתי לטפח וללמד אותו במשך 5 שנים במטרה להכשיר אותו לראשות העיר בבחירות הבאות, אבל צעירים חושבים שהם יודעים הכל ושבחירות עושים בטיקטוק. אבל בטיקטוק עושים סרטים, לראשות עיר צריך לעבוד.

על חנוך דרך ארליך שהתמודד לראשות העיר והחליט לפתע להצהיר על תמיכתו בברק סרי הוא אומר – הופתעתי מאוד, חנוך התהפך והחליט ללכת נגד כל האני מאמין שלו, נגד כל ההצהרות שלו במשך שנים גם כשהתמודד ברשימה שלי וגם כשהתמודד בעצמו – הוא החליט לתמוך בברק סרי, במי שהסיכוי היחיד שלו להיבחר זה רק בתמיכה מלאה של כל החרדים במקום במי שמיצגים את המחנה הליברלי המובהק...מוזר...

אבל גם לו כנראה היו סיבות מאוד אישיות...

עם יחיאל לסרי עבדתי ביחד 5 שנים, לזכותו יאמר שהוא נותן לעבוד למי שהוא סומך עליו, אבל מי שרוצה עיר ליברלית, עיר פתוחה בשבת, עיר תיירות, עיר חופשית, צריך להצביע עבורי – מי שמצביע ללסרי מצביע על פשרה באמצע.

אני מנהיג את המחנה החילוני, את הציבור הליברלי. באשדוד יש רוב חילוני מובהק ולכן מי שצריך לעמוד בראשות העיר הוא ליברל מובהק עם ניסיון ויכולת לבצע את הרעיונות ולא רק לדבר עליהם.

הביקורת הכי קשה עליי היה כשהצטרפתי לעשייה העירונית והצבעתי בעד בתי כנסת. ואני שואל למה שאתנגד לבניית בתי כנסת במדינת היהודים? אני נגד התחרדות העיר, לא נגד היהדות והסמלים שלה.

התושבים צריכים לשאול את עצמם מי הם רוצים שינהל את העיר שלהם? למי הם בוחרים לתת את המפתחות, את ההגה של העיר? כל תושב ישאל את עצמו את שאלת אופייה של העיר אשדוד כפי שהוא היה רוצה לראות ואת שאלת היכולת לממש את התוכניות.

האם עליו להצביע למועמדים שמתנסחים יפה, רהוט, מצחיק, אבל חסרי כל ניסיון בעשייה או שכדאי לו להצביע למי שפחות מצחיקים אבל יודעים לקום בבוקר ולהתחיל לעבוד.

כשאני בהנהגה, העיר תהיה בתנועה, בפיתוח מתמיד. אני קם בבוקר ושואל מה יש לעשות חדש היום. אני לא מתהדר על האתמול, אלא עסוק בליצור את המחר והמחר הוא שחשוב – ומחר אשדוד צריכה אדם מנוסה שיעמוד בראשה, אדם שמבין היטב בניהול תקציבים של מיליארדי שקלים, בניהול עובדים, מבין בתכנון עיר, מבין היטב בחינוך, בתרבות ומכוון תמיד קדימה.

אומרים עלי שאני בולדוזר – ואני מודה באשמה.

חג שמח ושנה טובה