מישהו שאל אותי איך הייתה החתונה שלו ואמרתי מה שאמרתי. אתם בטח מתארים מה אמרתי, כי גם אם אתכם שואלים איך היה אתם בטח אומרים משהו בסגנון שאני אמרתי. אני מאמין שאחרי הדברים שתכף תקראו אף אחד לא ישאל אותי יותר איך הייתה החתונה שלו, אלא אם כן הוא מתעקש לשמוע את מה שאני אומר לכל מי ששואל שאלות מהסוג הזה. ולא, אין לי בעיה עם זה. תשאלו מצדי.

× × ×

אני לא רוצה להשבית שמחות כי זו ממש לא הכוונה, אבל תקשיבו לי טוב טוב: אין שום סיכוי שיהיה לכם מושג איך הייתה החתונה שלכם. לעולם לא תדעו באמת אם האוכל היה טעים, לעולם לא תדעו אם התקליטן היה על הכיפאק, לעולם לא תדעו איך היו המלצרים, לעולם לא תדעו אם היו מספיק בקבוקים על השולחנות - בקיצור, לעולם לא תדעו איך באמת הייתה החתונה שלכם.

סביר להניח שהייתה לכם חתונה לגמרי לא רעה, כי האולמות בדרך כלל עושים את העבודה ומספקים את הסחורה. בכלל, אומרים שהאולמות בדרום עדיפים על האולמות בצפון, אין לי מושג למה, אבל גם אם לא מדובר במנה שתיקח בהליכה את גמר המאסטר שף, עדיין סביר שהאוכל בחתונה שלכם היה סביר.

ולא משנה כמה התאמצתם, לא משנה כמה השתדלתם במבחן הטעימות, לא משנה אם גררתם איתכם את הדודה שמבינה, לא משנה אם שדרגתם בברבוניות, לגמרי לא משנה אם הלכתם על מוסר יוקרתי ולא על מושט פושט, את האמת אף אחד לא יגיד לכם בפרצוף. למה? כי באמת לא נעים ובאמת מאוד קטנוני להלשין שהטבח חרך יותר מדי את הסנפירים של המנה הראשונה או שהעגל בתוך הבצק האפוי היה יבש. בינינו, למה שמישהו יגיד לכם את האמת? למה זה כדאי לו? הרי אף אחד לא רוצה לצאת הבנזונה, זה שבא לחתונה שלכם רק כדי לזלול ואחר כך לקטר. כל מי שתשאלו יגיד לכם שהיה על הכיפאק. גם אם לא היה. ואתם תאמינו. ועוד איך תאמינו.

× × ×

רגע, ואם יהיה אחד שיגיד לכם את האמת, האם תאמינו לו? תמיד ידעתם שהוא טיפוס דוחה ומגעיל, רק הייתה חסרה לכם ההוכחה. עובדה שכל האורחים האחרים אמרו שהיה נהדר ומשגע ושהרבה זמן לא היו בחתונה כל כך מוצלחת, למרות שגם אתם יודעים שבאותו שבוע הם היו בשלוש מקבילות מתישות ולא פחות מוצלחות עם אותן מנות פחות או יותר, אותה מוזיקה ואותם שקרים לבנים. איך הייתה החתונה? חבל על הזמן, אין דברים כאלו.

וחוצמזה מה באמת משנה איך היה האוכל בחתונה שלכם, הרי את הצ'קים מקבלים לפני שהגישו את המנה הראשונה, כך שזה לא ביג דיל אם תלכו על כבד אווז או סתם סלט כרוב במיונז. "האוכל היה מה זה טעים". נו יופי, למה, אתם בישלתם? אתם תרמתם משהו לרכותו של האנטריקוט? אתם צדתם את הפרגית או גלגלתם את הסושי? רק אל תשכחו לשקר לגבי המחיר במקרה שלמישהו הייתה את החוצפה לשאול כמה עלתה לכם המנה. ואם ישאלו תמיד תוסיפו כמה עשרות אחוזים למחיר. שיחשבו שהשקעתם. הרי גם ככה אתם מאמינים שעשו רק לכם הנחה מיוחדת בגלל שהזכרתם לבעל הבית בקריצה רבת משמעות שבאבי שלח אתכם.

× × ×

ואם "האולם ממש מהמם", האם זה שלכם? האם יש לכם אחוזים? משהו באולם הזה שייך לכם? מה אתם קשורים? סך הכול אתם עוד סוג של קרבן בתעשיית החתונות, ולא משנה אם אתם המזמינים או המוזמנים, ולא משנה אם אתם מהצד של החתן או הכלה. כולם רושמים את הצ'קים ומשחקים אותה נהנים.

אחד עושה את זה כי אין בררה, השני בא כי לא נעים, השלישי (כמוני למשל) בא רק מאהבה, אבל העיקר שכולם מחייכים.

רק בואו נשים דברים על דיוקם. אני בעד חתונות. לגמרי. למה לא? חיים פעם אחת, חתונה זה סבבה, פשוט נהדר, רק בואו לא נצא מהכלים, בואו לא נשתעשע באשליה שהחתונה שלנו שמה את כולן בכיס הקטן כי אצלנו האוכל היה וואוו (כי כולם אמרו), התקליטן היה וואוו (כי כולם אמרו) והמלצרים היו וואוו וואוו וואוו (כי כולם אמרו). סביר להניח שהייתה לכם חתונה סבירה, סביר להניח שהיה סביר כמו אצל כולם, סביר להניח שרוב האורחים שלכם לא חיכו לאנטריקוט אלא הבריזו הביתה איך שסיימו את המנה הראשונה, התקליטן קרא להם לבוא אל הרחבה והם עשו כאילו הם נענים לבקשה אבל בדרך לרחבה עשו ימינה פנה לכיוון היציאה וחתכו כאילו בא להם לשירותים.

× × ×

נו, אז מה, מישהו אמר שמוכרחים להישאר עד הסוף? ותהיו רגועים, בעלי האולם מכירים את זה, מה שאומר שאם היו לכם 500 מוזמנים, 100 אחוז שאף אחד לא ארגן להם 500 אנטריקוטים במזווה - למרות ששילמתם. חתונה זה לא מסעדה בה אתה משלם על מה שאכלת. אם בשולחן של עשרה מקומות ישבו רק שבעה, אתה תשלם גם על הכיסאות הריקים של אליהו הנביא כאילו הם אכלו את המנה הראשונה, חיסלו את הסלטים, הזמינו ויסקי עם קרח מהבר וחיכו עד הסוף למנה העיקרית.

והעיקר, באמת העיקר, שניפגש רק בשמחות.