וצריך להקשות, ריבון העולמים אשר עליו נאמר: "היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם", האם צריך הוא לרדת אל העולם הזה לבדוק ולראות את החטאים של אותו הדור?, הרי יודע הוא כל מחשבות לב האדם וכל תחבולותיו ומדוע יורד הקב"ה לבחון את אותו הדור?.

אלא לימוד גדול צריכים אנו ללמוד לנפשנו, במרוצת החיים האדם נתקל בדברים אשר עשו אחרים ושופט ודן אותם ומתמרמר וכועס על מעשיהם, אך צריך ללמוד ולדעת שאל האדם לדון את חברך עד שתעמוד במקומו. כאשר הקב"ה רוצה לדון את הדור הקשה ביותר, אשר מרדו כנגדו, אינו דן ושופט אותם מן השמים אלא יורד בכבודו ובעצמו לדון ולראות, לא רק את מעשיהם אלא לחוש את אוירת הדור, את המקום, את האנשים, את המציאות שהביאה אותם לפעול ולעשות ולהגיע לשפל אשר הגיעו.

ואמרו חז"ל מפה: אסור לדיין לדון דין עד שיורד לעומק הדברים ומרגיש את הדברים. וכך עלינו ללמוד שאל לנו לעשות אף מעשה ולדון אף אדם עד שנרד ונבין את עומק המצב שהביא אותו לעשות את אשר עשה.

וכאשר כך נראה את חיינו וכך ננהל את ימינו הרבה רע נחסוך מעצמנו, כי כאשר האדם שופט את חברו ולא מבין אותו רעה גדולה פותח הוא לעצמו וקיטרוג מרובה מביא על בני ביתו.

לכן ישתדל האדם לדון את כולם לכף זכות ולהיזהר ולהישמר מעצת היצר אשר לא מרפה ולא מניח את האדם אף לרגע אחד ובכל המצבים, לפני עשיית המצוה, לפני עשיית הטוב, בתוך עשיית המצוה ולאחר עשיית המצוה.

וכבר אמר רבנו הקדוש רבי פנחס מקורליץ על עצמו, כאשר הוא הולך בימות החורף למקוה לטבול היצר הרע נלחם עימו שהמים קרים ואם יטבול יכול לחלות,, אך הוא נלחם עם היצר שלא יפריע לו בעשיית המצוה הגדולה. וכשטובל ונמצא מתחת למים ומייחד יחודים היצר הרע בא ונהיה עימו עובד ה' גדול במים הקרים ומתחיל מתחת למים הקרים להתערב בייחודים אשר הוא מייחד,

אמר רבי פנחס: הרי המים קרים ויכולים להזיק, למה נכנסת איתי למים?. וכך כאשר האדם יוצא מן המקוה היצר ממשיך להלחם בו כעת ומכניס בליבו גאוה איך מסרת נפש וטבלת במים קרים ומנסה לקלקל את כל המצוה.

נשתדל בכל כוחנו בימים אלו, ימי עבודת המידות, להכניע את המידות הרעות ולחזק את הטוב.

ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום