החיים שלנו נבנו באופן שאין לנו זמן יותר מידי לחשוב, אנו עסוקים במרדף יום יומי אחרי ההישרדות, באין בעיות, נוצרות בעיות ויש מי שדואג לך תמיד לדאגה חדשה.

אחד המקומות הבודדים שאפשר לתפוס בהם פינה של בריחה, רגעים למחשבה, להתנתקות מקצב החיים המטורף ומהמחשבות שמשתלטות עלינו בכל הזדמנות פנויה, הוא הים. בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות או בין הערבים, כאשר הכול פראי, טבעי ובעיקר לא עמוס לעייפה.

בחודש האחרון, הים הדף אותנו ממנו באגרסיביות וכאילו אמר - "באימא שלכם לכו הביתה, מה לא ברור שהחודש אני במחזור?!",  אחרי שהוא ירק לעברנו מדוזות צורבות ומגעילות, הגביה גלים, רעש וגעש מבפנים ומבחוץ...אחרי שהוא לקח מאתנו בכעס חיים יקרים...נראה שהים מתחיל להירגע, הוא חוזר לחייך אלנו.
אל תהיו אתו ברוגז בגלל התנהגותו הברוטלית, אל תפגעו ממנו, זה קורה לו פעם בשנה.

בוקר יום רביעי, ירדתי לעשות שולם עם הים - הדגלים האדומים התנוססו בחופים (העצבים יורדים לים בהדרגה, עוד מעט הוא יעבור לדגל לבן סטייל תיאלנד), המים החמימים ממחישים לנו יותר טוב מלכל מדען, שכדור הארץ מתחמם – הרי כשהיינו ילדים גם בשיא החום הימים היו קפואים בבוקר והיה לוקח לנו זמן להתרגל למים. היום? משעה 07.00 (לא בדקתי לפני) המים כמו בג'קוזי (טוב אולי הגזמתי) כמו בבריכה שעברה חימום.
כרגיל הדייגים תופסים את מקומם בסבלנות, הקשישים שיצאו זה מכבר לפנסיה, מחזירים לעצמם את אור ועור הנעורים - הסגולות של הים, הופכות לסוד שלהם....
בצדו האחד של החוף, חבורת צעירים מאורגנת  יורדת לחוף כדי להתאמן בשיטת הלחימה טוקמנדו, בצדו האחר, כ100 מטר מהם - אוטובוסים עמוסים בנשים חרדיות מורידים אותם אל המים, עם הבגדים, לתוך מתחם סגור וצפוף. הנשים משכשכות במים להנאתם והבחורה עם הביקיני שלא משאיר הרבה מקום לדמיון, לא מצליחה להבין מה כייף בלהיכנס לים עם בגדים....(התשובה במקום לעשות עכשיו כביסה ל 8 ילדים, עדיף לכבס את הנשמה בים המופלא)

באותם דקות מגיעים חבורה של צעירים בני כ 18 שעורכים הכנה לפני הגיוס, חבר'ה בעלי מוטיבציה גבוה לשרת ביחידות מובחרות. חולות החוף הלבנים והשוקעים מהווים הכנה נפלאה בשביליהם, הם רצים על החולות בשוקעים והזעה ניגרת מהם.

מול קשיחות הצעירים הלוחמניים מגיע מיניבוס ובו קבוצה של ....נזירות....הן  מורידות ילדים על כסאות גלגלים אל הים....נראה כי הילדים הם פגועי מוחין המטופלים על ידן במסירות ובהתנדבות. האם יש בים איזו סגולה שתעניק משהו לנשמתם...משהו שאנחנו לא מזהים...??

הים הוא מרפא לנפש וזה בדוק. מי שיש לו בעיה בדרגה זו או אחרת....רד לים, נשום אותו אלייך והנפש שלך תרפא!

השבוע  בחוף הים הנפלא של אשדוד, בזמן שחלקנו יוצא לחופשות בתורכיה, אילת וכו'... פגשתי בים של אשדוד מגוון טיפוסים מיוחדים שהגיעו ממגוון מקומות בארץ ובעולם.

הים האדיר שלוקח חיים יודע גם לייצר חיים. הוא משרת את זאת שרוצה לעשות דיאטה (הרמב"ם אפילו אמר שהכי שורף שומנים זה הליכה על חוף הים), את מי שרוצה מראה צעיר, את מי שמגיע לנשום אוויר בריאות, את אלו שרוצים לדהור על הגלים כגיבורי על,  את  מי שרוצה לקחת מממנו אנרגיות שיחזיקו אותו למשך כל היום העמוס, את מי  שרוצה להירגע מקצב החיים....את מי שזקוק לרפא את הנפש ועוד.

אנחנו לא יודעים להעריך מה יש לנו כאן באשדוד מתחת לבית, כמו שאנחנו לא יודעים להעריך את כל מה שמובן מאליו.

רדו לים, הוא נרגע, עכשיו אפשר לפלרטט איתו... הוא יכול להיות מאהב נפלא.

רדו לים הביטו בו, שקעו עמוק לתוך נבכי נשמתכם ותגלו תובנות חדשות של מהות, של שלווה, של אהבה טבעית. הכול נמצא כבר בתוככם עטוף במנגנוני ההגנה שנוצרו בקצב ואילוצי החיים. עוצמת הפרא תשיל מעליכם לא רק את הבגד אלא  גם את העטיפה שסוגרת את המתנה.