באחד הפעמים אשר רבי מאיר בעל הנס עלה לירושלים והגיע לביתו של רבי יהודה הטבח מצא שאשתו הצדקת חנה נפטרה מן העולם ורבי יהודה התחתן עם אשה אחרת בשם דינה, קרא רבי יהודה לאשתו החדשה דינה וביקש מרבי מאיר להתפלל עליה, אותה דינה הייתה קלת דעת ומרושעת וחמדה בליבה את רבי מאיר בעל הנס, רבי מאיר נשאר לישון בביתם כבכל פעם והנה בבוקר אותה אשה דינה עומדת ומדברת עם רבי מאיר בקלות דעת ודברים אשר לא יאמרו, עצר רבי מאיר ואמר לה: איך את מדברת איתי דברים כאלו, עמדה אותה דינה ואמרה: מה אתה מזועזע שכחת מה היה אתמול בלילה. ורבי מאיר לא הבין, עמדה וסיפרה לו ששמה סם הרדמה לרבי יהודה הטבח ולרבי מאיר בעל הנס וכך עשתה דברים רעים ואסורים. כאשר שמע רבי מאיר בעל הנס דברים אלו קרע את בגדיו מרט את שערו והיה בוכה בכי גדול מאוד עד שבעלה רבי יהודה ניסה לנחמו איך שהוא אנוס ולא עשה מעצמו מאומה, אך לא היה אפשר לנחם את רבי מאיר מרוב צערו ויגונו.
 הלך רבי מאיר לרבה של ירושלים רבי תנחום וביקש ממנו שיעשה לו תיקון על מה שקרה לו, רבי תנחום אמר לרבי מאיר: אתה אנוס לא ידעת בשוכבה ובקומה, אך רבי מאיר המשיך בשלו בצער ובאבל. ביקש רבי תנחום מרבי מאיר שיבוא למחר ויתן לו תיקון, למחר בא רבי מאיר, אמר לו רבי תנחום שיקשרו אותו בידיו וברגליו ויניחו אותו במדבר בהר הזיתים שיהיה למאכל אריות, כששמע זה רבי מאיר שמח שמחה גדולה.
 וכך ציוה בלילה לעשות, לקחו תלמידיו את רבי מאיר את רבם קשור להר הזיתים והניחו אותו על הרצפה, באו אריות הקיפו אותו אך לא עשו לו כלום, למחרת ביקש רבי מאיר שוב שיעשו לו אותו הדבר וכך עשו וכל אוהביו מרחוק מביטים ורואים את כל המחזה הזה. וכך ביום השלישי שוב קשרו והניחו את רבי מאיר בפני האריות, אך ביום השלישי בא אריה ופצע את רבי מאיר בכזית מבשרו ואז רבי תנחום עמד ואמר: ואומר לך בדמיך חיי, שהדם הזה היה כפרתו של רבי מאיר והכריז רבי תנחום ואמר רבי מאיר צדיק וקדוש גמור.
 ומאותו היום קיבל על עצמו רבי מאיר שלא ילך לשום מקום בלי אשתו ולא ישתה יין והורה לבניו להקפיד בדיני יחוד גם באחותו ובאמו. ואמרו חז"ל שכל זה קרה לרבי מאיר משום שהעמיד את ברוריה אשתו בניסיון. ואותה אשה הקישה נחש ומתה.
 
כוחו של רבי מאיר גדול ביותר וזכותו עומדת ומסייעת וידוע שכל יהודי שנפטר מן העולם נקבר שוכב, רבי מאיר בעל הנס ביקש להקבר לבוש ועומד ומדוע?. ואמרו חז"ל משום שמי שנפטר נגמר זכותו וכוחו בעולם, אך רבי מאיר עדיין נמצא ועומד בכל דור ומסייע. ולכן עומד הוא עדיין עומד עם עם ישראל בכל דור ודור.
 
ואמרו חז"ל: "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים" ודרשו כאשר יש לאדם דאגה צרה או כל דבר אחר שמכביד על ליבו ישיחנה לאחרים, אחרים זה השם בגמרא של רבי מאיר בעל הנס. וילמד האדם כאשר יש לו בעיה דאגה ישיח אותה,  יתפלל על הבעיה לאחרים, לרבי מאיר בעל הנס.
 וידוע כאשר האדם בצרה נהגו מדורי דורות לצעוק מעומק הלב "אלהא דרבי מאיר ענני".
 וכן נהגו לתרום ולומר שמן למאור לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס וחזקה שכל בעיה וצרה נפתרת.
 ובע"ה נלך מחיל אל חיל ובזכות אלהא דרבי מאיר ענני נזכה לראות בישועה הקרובה לבוא ובגאולה השלמה בקרוב ממש.