בהתרחשויות כאלה, כפי שנתבקשתי לכתוב על הבולטת שבהן- השעית אופיר מתיכון האולפנא באשדוד, לא תצליח לקרב לבבות כפי שאופיר תכננה ולא לפתות מי מאלה שאינם שומרי שבת אפילו לנסות להתקרב.
אולי, ההתרחשות האחרונה, כאמור, דווקא עלולה להוליד את ההפך, ואף להביא נערה מדהימה ויפה להמשיך לדבוק בדת, אבל לתפוס מרחק מהדתיים אשר גרמו לה לדעתי, אי צדק משווע.

אלוקים לא היה אישה (והוא לא אישה גם היום...), ומכאן שהוא מדבר ולא מדברת. אבל לדעתי, כשאלוקים דיבר, הוא לא התכוון למה שהרבה פרשנים טוענים שכך. שיכתבו את דבריו, פרשנו לפי צרכיהם ואולי קצת הגזימו. קצת? נו, טוב במקרה שלפנינו קצת הרבה.

אתמול בערב, התיישבתי לראות בשעה 21.00 בערוץ 2 את התוכנית " The Voice". הציק לי שהעונה הזו, התוכנית נראית יותר כמו הפורמט האמריקאי, כשהמנטורים מתחרים מי מעלה יותר מתמודדים בשירה בשפה האנגלית. את הסיבה האמיתית לחוסר החשק לצפות בתכנית, גיליתי רק אחרי התוכנית, במבזק The Voice .
בסיקור התוכנית מיום רביעי האחרון וממסיבת הפקת התוכנית, שוב העלו את מה שאף אחד לא מתרעם ממנו ואף שדולה לא פתחה בקמפיין תקשורתי נגדו- השעיית אופיר בן שטרית מלימודיה כי היא שרה בפני גברים.

תזכורת- לפני כשבוע, בסמוך לשידור ההתמודדות של הזמרים בתוכנית, במה שקרוי "דו-קרב", התפרסם בעיתונות המקומית (תוך התעלמות משהו בעיתונות הארצית), שהמתמודדת אופיר בן שטרית, שלומדת באולפנא לבנות באשדוד הושעתה לשבועיים בגלל שהיא שרה בתוכנית טלוויזיה בפני גברים. על פי אותם פרסומים,  היות שאין כל אפשרות חוקית להשעות תלמידה/תלמיד מהעילה הזו, מצאו "גאוני הדור" באולפנא פתרון שימלא את ה"לקונה" בחוקי המדינה- עונש השעיה בהסכמה.
קראתי, החוורתי ולא האמנתי!
חיכיתי לראות ולשמוע שמדובר היה בספין כדי ללבות ענין סביב התוכנית ואפילו סביב המועמדת המצוינת והיפה מכולן. אבל ביום רביעי בערב, נדהמתי לגלות שאופיר בעצמה, נאלצה להסביר בקולה שלה, וכך גם באייטם במבזק  The Voice במוצ"ש האחרון, מדוע היא "קיבלה" על עצמה את "העונש" להשעותה מבית הספר (גם אולפנא זה בית ספר בתוך מדינת ישראל, למרות שאולי ואם ישנו מי שמשווה את המוסד למנזר- לא כך הוא. מדובר בבית ספר שכפוף, גם אם לא לשמחת כולם, לחוקי המדינה שלא לדבר על נהלי משרד החינוך שאמורים לחייב).
לי היה נדמה, כאילו היא, אופיר, מקבלת בעצמה בהסכמה והבנה אבל גם בהכנעה, את ההשעיה שלה. העילה- 'קול באישה ערווה'. שוב יודגש כי זו לא עילה חוקית להשעיה אבל כנראה שיש מי ששם עצמו מעל לחוק וממציא חוקים משלו. עובדה.

כאמא לשלוש בנות שאחת מהן בגילה של אופיר, זעמתי. אוי למי שהיה מעז לפגוע בכבודה של בתי! ולא הייתי מרשה לה לעמוד קבל עם ועדה ולהסביר מדוע מגיע לה "עונש" ולשים עצמה בסיטואציה כזו משפילה לדעתי.  לו אני הייתי במקום אמה, לא הייתי נחה עד שמקבלי ההחלטה האומללה הזו  היו מתפטרים או מפוטרים מתפקידם.  אין ההתנהגות הזו מתיישבת בעיר שהיא חמישית בגודלה בארץ, מדהימה ביופייה על שלל מוסדות התרבות המדהימים שהוקמו בה רק לאחרונה ושמתפתחת באופן חיובי במיוחד בשנים האחרונות. הסבריה של אופיר והצדקת הסיטואציה החשוכה, סותרים את כל מה שאופיר מאמינה ואמרה עוד בתחילת דרכה- שהיא מודעת למגבלות שלה בשל הדת אבל השירה היא משוש חייה. לכן אין גם כל היגיון בכך שנאמין שאופיר אכן מסכימה לאירוע החמור שאירע.  

אנחנו כאזרחים יכולים (וכך עשיתי אני) לפרסם סטטוס זועם בפייסבוק, לבקש לייקים ושיתופים ומי שיכול גם לכתוב דעה בכלי תקשורת שיתעוררו לבוקר החשוך. במקרה הזה, אין צורך אחר ואין דרך נוספת להביע מורת רוח. אני מאמינה שאביב גפן, מתאפק ושותק כדי לא לאבד את אופיר שיכולה לצאת המנצחת הגדולה מהתחרות אבל להילקח ממנו על ידי אותם אלה שנוהגים בחשיכה ועדיין אחראיים עליה. ממשרד החינוך הייתי בהחלט מצפה שיפעל כנגד הנהלת בית הספר אשר עשתה לה חוק משל עצמה- חוק איסור שירת נערה בפני גברים ובצדה ענישה.

אבל מחברי הכנסת שנבחרו, ואלה שיצאו מישיבתם על כסאות הכנסת (ואז מה אם בחודש הבא המשכורת השמנה לא תיכנס לחשבון הבנק שלהם), מהם אני מצפה לעשות הרבה יותר. הכי הרבה.

בכנסת ישראל יושבים לדעתי (ואולי לדעתם של עוד כמה שחושבים כמוני) לא מעט "יפי נפש" שיוצאים השכם וערב כנגד כפייה דתית, ומקימים על ימין ועל שמאל שדולות וועדות לטובת כל מיני סוגי אוכלוסיות עם כותרות בומבסטיות ופמיניסטיות ולמען נשים. אם המקרה הזה הוא לא רמיסת כבודה וזכויותיה של אישה, אז מה כן? לא מזמן עטו חברי כנסת וכלי התקשורת הארציים על גורמים דתיים בצהל שהעלו את סוגיית שירת הנשים בפני חיילים. הנושא היה בכותרות. האם הסכמתה של הנערה, שברור שהיא עצמה היתה מעדיפה להמשיך ללמוד ולא להיענש ולא להיות מושעית מהתיכון (כי אין כל היגיון אחר) פוטרת מביקורת והוקעה?

איפה כל יפי הנפש, ובעיקר חברות כנסת שכל דבר פעוט שיכול לתפוס כותרת בידיעות, הופך אצלן ל"אישו" בשדולת הנשים בדיונים מעמיקים עם בורקס, קרואסונים ומים מינרליים על השולחנות? שיוקיעו ויעירו את התקשורת הרדומה לטובת הנערה, שככל שהיא תעיד שהסכימה ל"עונש" (אירן זה כאן...מזל שהעונש שנבחר הוא השעיה ולא רגימה באבנים...), עדיין, על אחריותן לזעוק שאין זה ראוי שכך יהיה נהוג במדינה נאורה כמו ישראל.

אבל יותר מכולם, כאמור, אני מחכה לשמוע בענין הזה את קולם של כל יפי הנפש החדשים שנכנסו לכנסת, שוחרי התרבות והקידמה, דורשי השוויון בנטל, אלה שמבקשים לתקן את המעוות. השתיקה, כמוה כקבלת ההתנהלות המבישה הזו של אנשי חינוך, לא באירן, אלא כאן.

הכותבת היא משפטנית (משפטים L.L.B ) ועיתונאית-תחקירנית.