יש זמנים אשר צריך האדם למשוך את הגאולה ואת הישועה מזמן אחר. כך מצאנו, כשבני ישראל היו במצרים הישועה הייתה צריכה להיות בסוף ארבע מאות שנה אך בני ישראל קירבו את זמן הגאולה והקדימו אותה לסוף מאתים ועשר שנים ומשה רבנו בלילה האחרון ציווה על בני ישראל לשמוח ולנהוג כפי שהגאולה כבר הגיעה וכך משכו את הגאולה וקירבו אותה לזמן ההוא. וזה עומק דברי חז"ל: "משנה עתים ומחליף את הזמנים", יש זמנים שהישועה רחוקה אך אפשר לשנות את הזמנים ולהחליף את הזמנים.