להאזנה לתוכן:

מחשבות רבות עוברות בדעתינו בימים אלו והנה חשבנו דווקא להתחזק ולחזק עניין חשוב ביותר אשר במשך השנתיים האחרונות השתדלנו בכל כוחנו לחזק עצמנו וקרובנו, שבתוך כל קושי ובתוך כל צער, טמון טוב גדול ביותר וכל אשר בא לאדם זה הטוב והנכון בשבילו וישמח ברעה כשם ששמח בטובה.

 ערב שבת קודש, בראשית ימי חודש ניסן, אשר על חודש זה נאמר 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל'.
מחשבות רבות עוברות בדעתינו בימים אלו והנה חשבנו דווקא להתחזק ולחזק עניין חשוב ביותר אשר במשך השנתיים האחרונות השתדלנו בכל כוחנו לחזק עצמנו וקרובנו, שבתוך כל קושי ובתוך כל צער, טמון טוב גדול ביותר וכל אשר בא לאדם זה הטוב והנכון בשבילו וישמח ברעה כשם ששמח בטובה.
והנה דבר זה קל לאמירה וקשה לעשייה, אך חייבים לעבוד על מידה זו בכל הכח.
וידוע המעשה על אחד מגדולי רבני וורשה, אשר בנוסף לרבנות אשר היה יושב על כיסא הרבנות, היה גם שולח ידו במסחר והיה קונה ממדינה למדינה סחורות רבות ומוכר במקומות אחרים בעולם.
והנה באחד הימים השקיע את כל כספו בסוג אחד של סחורה והעבירה באוניה ממדינה אחת לאחרת והנה, רוח סערה הייתה והאוניה עם כל הסחורה טבעה במצולות הים וברגע אחד אותו חכם איבד את כל פרנסתו וכל עמלו אשר עמל במשך שנים רבות. עמדו כל ידידיו ומכריו ולא ידעו איך להודיע לו את הבשורה הקשה הזאת חשבו מה ואיך לעשות ולא עלתה בדעתם דרך איך להודיע לרב על הבשורה הקשה. אחרי דין ודברים בין תלמידיו, החליט אחד התלמידים שהוא ילך לרב ויודיע לו בחכמה; נכנס התלמיד לרב עם דברי חז"ל: 'כשם שמברכים על הטובה כך צריך לברך על הרעה' וביקש מהרב להסביר לו את דברי חז"ל עמד הרב ובהסברים ופילפולים רבים דרש וחקר ופלפל והסביר. בסיום הדברים הודיע התלמיד לרב שזה מה שקרה לו וכל פרנסתו ירדה למצולות הים ואיבד את הכל ואמר לו: נאה דורש ומקיים, אך כששמע בשורה זאת הרב, נפל והתעלף. שפכו עליו תלמידיו מים, בני ביתו ניסו לעוררו אך לשווא. אחרי זמן מרובה של סכנה ממש, הצליחו להקימו מעלפונו. לאחר שהתעורר שאלו אותו: רבי דרשתה לנו דרשת חז"ל זאת: כשם שמברכים על הטובה כך מברכים על הרעה, אם כן איך לא עמדת בדבר אשר דרשת?!. ענה הרב ואמר: "תדעו שגם אני לא הבנתי את עומק הדרשה של משנה זאת היא משנה קשה כברזל".
והנה, גם גאוני עולם היה קשה להם להבין את המשנה הזאת, אך בכל אופן צריכים אנו להאמין ולעבוד על עצמנו, כשם שמברכים על הטובה כך מברכים על הרעה.
וידוע הגמרא במסכת ברכות ס' על רבי עקיבא שהיה הולך בדרך והיה איתו חמור, נר ,ותרנגול באה רוח כיבתה את הנר, בא חתול וטרף את התרנגול וכן את החמור, רבי עקיבא לא הצטער וקיבל את הדין בשמחה. בלילה באו ליסטים ובזזו ורצחו העיר, ליד מקום חניית רבי עקיבא ואז כל מי שסביב רבי עקיבא הבין, אם הנר היה דלוק, היו הליסטים מגלים את רבי עקיבא ושופכים את דמו וכן, אם התרנגול היה חי, היה משמיע רעש וכך, היו מגיעים לרבי עקיבא וכן, אם החמור היה חי, גם היו מגיעים לרבי עקיבא ושופכים את דמו; והנה, וודאי כל אדם אשר נמצא ביער או במקום סכנה בלי אור, בלי כלי הליכה ובלי דברים בסיסיים, מרגיש צער ופחד וחוסר נוחות גדולה. אך צריך האדם ללמוד ולדעת, שגם מה שנראה לך דבר בסיסי וחיוני, יש זמנים שהוא לא לטובתך ולא להנאתך ולא לביטחונך ולכן, גם אם אתה מאבד את הדברים היסודיים לחייך, תאמין בריבון העולמים שדבר טוב הוא, לטובתך ותודה לקב"ה על כל אשר עשה לך.
וידוע המעשה שהלכו למגיד הגדול ממזריטש ושאלו אותו שיסביר להם את דברי חז"ל: חייב אדם להודות על הרעה כשם שמודה על הטובה והנ"ל ענה להם: "לכו לרבי זושא והוא יסביר לכם את דברי חז"ל". הלכו לרבי זושא, ברטט ובחלחלה, לדעת את סוד הדברים. ענה להם רבי זושא, שהיה ידוע ביסורים ועוני וצער שעבר כל חייו: "איני יודע מה זה צער, מעולם לא היה לי רעה ודבר לא טוב, כל מה שהיה לי בחיי וה' נתן לי זה היה הטוב ביותר אשר היה לי".
והנה, כשמתעמקים אנו בעצמנו על דרכי ה' אומרים אנו לעצמנו יסוד גדול: כולנו באנו לעולם הזה לתקן את אשר נכתב עלינו לתקן בעולם הזה והנה, אנו כמו פועלים ושליחים של בעל הבית, שזה הקב"ה ומי ששולח שליח לתקן דבר, צריך לתת לו את הכלים הראויים לתקן את אשר צריך לתקן והנה מי שנכתב עליו לתקן עניין של צדקה, או ענייני ממון, הכלים שלו בעולם הזה הם ממון ואז חייב שיהיה לו ממון והקב"ה נותן לו ממון על פי מה שצריך בדיוק, לא יותר ולא פחות, הקב"ה נותן לו את המכשירים אשר צריך בגודל ובמידה הנצרכת לו ומי שצריך חכמה, משום שזה התיקון שלו בעולם חכמה הקב"ה נותן לו חכמה על פי מה שצריך בדיוק וכן הלאה לכל עניין ודבר בחיים, הקב"ה נותן לאדם את מה שצריך כח יופי וכו'. על פי הצרכים המדוייקים לתיקון חלקו בעולם וכאשר סיים את החלק החלקי, או שמגיע שלב אחר בתיקון מה שלא צריך לתיקון חלקו בעולם נלקח ממנו משום שסיים את המלאכה בכלי המסויים הזה. ולכן, אין על מה להצטער ואין למה כי זה לא חלקו ולא שלו.

וידע האדם, שישנם דברים בעולם שהתיקון שלהם בעולם והכלים להשיג התיקון שלהם בעולם זה צער וזה הכלי "צער" כדברי הגמרא בברכות ה': תניא רבי שמעון בר יוחאי אומר שלושה מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולם לא נתן אלא על ידי יסורים ואלו הם תורה, ארץ ישראל והעולם הבא.
הנה, הכלי, זה יסורים להשיג דברים קדושים אלו ובאמונה שלמה נדע כל אשר יש לנו זה כלים נצרכים וכאשר נלקחים מאיתנו סימן שהכלים אינם נצרכים ונודה להקב"ה על כל אשר נתן לנו או מנע מאיתנו כי זה תיקוננו בעולם. ודוד מלך ישראל אומר לנו "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עימדי" גם אם האדם הולך בגיא צלמות לא אירא רע כי זה תיקונו בעולם ואם זה תיקונו, אז אתה עימדי, ה' לא עוזב את האדם כי לא תמו חסדיו של בורא עולם וזה כילד אשר חולה, אך אביו רופא גדול מומחה לכל המחלות והילד רגוע בליבו שאביו ירפא אותו מכל חוליו; כך אנו יודעים בידיעה ברורה שכל אשר נותן לנו הקב"ה אלו כלים לתקן את תיקונינו בעולם הזה.
הנה, ערב שבת קודש בראשית 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל'.
לפני שנתיים, בימים אלו, הקב"ה נתן לנו כלים לתקן את תיקונינו בעולם והשתדלנו באותם כלים לעשות את כל המוטל עלינו לעשות, כי זה תיקונינו בעולם ואת התיקון וסוג הכלים האלו סיימנו. וכעת, כולנו, בגוף אחד, כאיש אחד מתחילים ראשית חדשה, בכלים נאים וחדשים וראויים להתכבד בהם "עוזי וזמרת י-ה ויהי לי לישועה" נקבל שבת קדושה זאת בשמחה ובאהבה וביראת ה', נשתדל בכל כוחנו לעזור לאחינו לקראת החג הקדוש, במסירות נפש וביד רחבה וה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה.
חזק חזק ונתחזק, שבוע של ברכה, שבוע של הצלחה, שבוע של ישועה יושפע משבת זו, שפע לכל ימות השבוע ותהיה דרך חדשה בעבודת ה' בשמחה ובהצלחה ה' עוז לעמו יתן.
שבת שלום! 
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה