ובטוחים בשעות הקדושות האלו שרווח והצלה יעמוד ליהודים ומלחמת הקודש, בני האור נגד בני החושך, תושלם בירח האיתנים. 

הנה בזמן הזה צריך לדעת, שאף אם לא חטאנו ופשענו בדבר מסויים, כאשר אנו בוכים ומתפללים ומעוררים אף על מה שלא עשינו, מעוררים רחמים בשמים ואחרים אשר חטאו ופשעו, מתעוררים לעשות תשובה על הדברים אשר הם חטאו ופשעו. 

וגם מצאנו אצל יונה הנביא, אשר בא אליו הרב חובל ואמר לו: "קום קרא אל אלוקיך אולי יתעשת האלוקים לנו" וקשה, מדוע הרב חובל מבקש מיונה להתפלל, הרי הם חטאו והוא רואה את יונה אדם צדיק וחסיד וירא אלוקים, מה הבקשה מיונה להתפלל?.

אלא יסוד גדול, כאשר אדם מתעורר ומתפלל, אף אם אין בו דברים רעים אך הוא שב בתשובה וזועק שהקב"ה ימחל לו על אותם דברים, אף שהוא לא חטא ופשע בהם, גורם האדם שאחרים אשר חטאו ופשעו באותם דברים רעים והיו עד היום רחוקים ובלי ערעורי תשובה, נכנס בליבם עירעורי תשובה ושבים אל ה' ומתחילים להתעורר ולערער בתשובה. וזה מה שאמר רב החובל ליונה: אתה צדיק, אין בך מעשים רעים, הכל טוב אצלך, אצלנו יש מעשים רעים אך קשה לנו להתעורר ולשוב בתשובה, אך על ידי תפילותיך והתעוררותך אנו נשוב ויפתח ליבנו להתפלל ולשוב אל ה'. 

ופה נלמד יסוד גדול, כאשר צדיק מתעורר אף על דברים שלא עשה, מעורר את העולם כולו. וכך מצאנו אצל עזרא הסופר, כאשר רצו לבנות את בית המקדש השני, בני ישראל היו בהתבוללות גדולה ובבלבול גדול וכן קהילות רבות לא רצו לעלות לארץ ישראל, עמד עזרא והתפלל והתוודה. ופה עזרא לימד אותנו יסוד גדול, כל הדברים אשר דיבר והסביר להם שצריך לעזוב את נשות הנכר לא עזר לו, אך כאשר עמד והתפלל ואף התוודה, כמו שהוא חס ושלום חטא, עשה וידוי כזה, רובם עזבו את נשות הנכר והתעוררו ושבו אל ה'. 

וכך אנו בתפילה מתוודים, אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו', ישאל האדם איך אני אתודה על חטאים אשר לא חטאתי ולא פשעתי, אלא ההתוודות שלך מעוררת אחרים לשוב אל ה', ליבם מתרכך להתקרב אל ה'.

וכך אפשר לדקדק בפסוק: "אודה ה' בכל לבב", כאשר האדם מתפלל ומתודה ומודה מעומק הלב, הדבר נכנס "בסוד ישרים ועדה", נכנס בליבות רחוקים ומקרבם לאבינו שבשמים.

וכך מצאנו אצל הלויים, אחרי גיל 50 היו מפסיקים לעבוד עבודת בית המקדש, מה היו עושים?, היו חושבים על העבר מה שעשו ובכל המחשבות האלו היו נותנים כח ללויים המשרתים לעבוד את עבודת הקודש בקדושה ובטהרה.  

אך, נקבל על עצמנו בערב יום הכיפורים של השנה הזאת, אשר תיהיה שנה של התחלה חדשה בכל המובנים, להזהר זהירות גדולה ביותר מאנשים אשר אינם ראויים.

ומובא משל על מלך גדול אשר רצה לבדוק את עיר הבירה, מי האנשים אשר נאמנים לו ומי האנשים אשר רחוקים ואינם נאמנים לו. הלך המלך ושם בשלושה שכונות מרכזיות, בכל שכונה חבית ריקה ואמר לכל יושבי השכונות, בכל חבית כל נתין ישים כוס יין וכאשר החבית תתמלא המלך יבא וישתה עם הנתינים את היין. שכונה אחת היו כולם אויבי המלך וכל אחד אמר אני אשים מים חברי ישים יין, שכונה שנייה חצי שמו יין וחצי שמו מים, שכונה שלישית כולם אהבו את המלך וכולם שמו יין. המלך בא ושתה מן החבית הראשונה, מים של השונאים, העניש את כולם. השכונה השניה אשר חצי היו טובים וחצי לא, העניש גם אותם. השכונה שכולם נתנו יין, שמח המלך בהם שמחה גדולה ביותר.

יזהר האדם מן הקרובים שלו, שישימו יין ולא מים כי בסוף אוי לרשע ואוי לשכנו. 

מתפללים אנו בעד כל קהילת קודש שובה ישראל, שכל היסורים הקשים אשר עברנו השנה יהיו כפרת עוונות עבור כולנו וימתקו הדינים ומפה ולהבא כותבנא לטבא ובשנה הבאה עלינו נראה ישועה גדולה בכל העינינים, שערי פרנסה יפתחו ברווח גדול ונראה בירח האיתנים סוס ורוכבו טבע בים ומבחר שלישיו טובעו בים סוף.