עד לרגע זה נספרו כמה קורבנות בניהם חברים, חשבון הבנק ונושאים שזעקו לטיפול.
ניירות שלא קשורות לכלום פזורים על שולחני ועדין לא התפניתי למשימות השוטפות.
ביום כזה צריך לפרוש הבייתה כידי למזער נזקים אבל יש עיתון לסגור ואת הטור להתחיל לכתוב ואני בפיגור ש חבל על הזמן.
-

אני אומר לעצמי:" דחילאק, מה אתה ילד? תתאפס על עצמך ותתחיל לנצח על המקהלה".
-

תוך שאני כותב לכם אני קולט שעכשיו ערב ובלי משים דפקתי ארוחת "טייק אווי" כאשר בעוד פחות משעתיים אני צריך ללכת לאירוע של חבר.
-

ההתנהלות שלי, כבעל בעיית קשב וריכוז, כשאני ללא רטלין מזכירה לי את ההתנהלות של ביבי:
שליפות מהמותן, לא הולך עם הדברים עד הסוף, עובר מנושא לנושא ובכל מקום עושה בלגן שלם והולך.
אני תקוע כבר כמה דקות עם המשך השורה הזאת - כתבתי שאני יותר יצירתי ממנו ושאני, אבל להבדיל  ממנו, לעולם לא משקר. אבל מחקתי את השורה כי מה פתאום אני מתחיל ליצור בני לבין ראש הממשלה השוואות.... מספיק שאכתוב שלדעתי צריך להמליץ לו לקחת רטלין ואז אולי המדינה תנצל מהבלגן, ההיפוכים והסלטות שהוא עושה לנו. והוא עושה.
טוב אולי זה לא קשור לבעיית קשר וריכוז, אולי הוא סתם לחיץ, אולי הוא סתם סטייק שמתהפך, אולי בעצם הוא השולף הכי מהיר במערב...
יו! שכחתי לפתוח היום את הדואר האלקטרוני, יש לי בטח ים של הודעות מהן כמה שהבטחתי לקרוא.
בזמן שאני מנסה להתרכז בכתיבת הטור, אני נזכר בעוד משהו שהייתי חייב לעשות ובתוך תוכי מתנהלת מלחמה.
אני מתנדנד בכיסא ודעתי מוסחת מכל שטות.
הנייד מצלצל ואני מסנן כידי לא לפתוח בעוד שיחה שתוציא אותי מהמיליגרם ריכוז שעוד נותר בתפקוד.
צד אחד מנסה לחשוב מה עוד שכחתי לעשות וצד אחר מנסה להישאר אתכם על הנייר.
עוד פעם הטלפון מצלצל מחבר והפעם אני נכנע ועונה. והנה ברח לי חוט המחשבה.
-

כן חברים, בעיית קשב וריכוז זאת מכה שלא כתובה בתורה. היא גורמת לך להיות כמו בספינה ללא הגה שמטלטלת על הגלים. היא לוקחת אותך למחוזות שאין לך עליהם שליטה.
אם רוצים לחשוב על חצי הכוס המלאה אז היא גם לוקחת אותך לפעמים למחוזות קסומים שרגל אדם לא דרכה בהם. כמו קולומבוס שגילה בטעות ארצות נידחות שהפכו לאמריקה.
הרי רק ספינה חופשייה מכל מסלול מתוכנן וידוע מראש יכולה לגלות עולמות חדשים!
מצד שני... בדרך למחוזות אלו, אתה יכול להיתקע על אי נידח, כמו רובינזון קרוזו וייקח לך שנים רבות עד שמישהו יחליט לשוט אלייך אל החור בו אתה נמצא.

יש אנשים מסוגי שטבעו בים של הבלגן ויש כאלו שגילו לעולם את אמריקה....
-

כשאתה סובל מבעיית קשב וריכוז, הבעיה שלך היא לא אם תגלה את אמריקה אלא מי יגלה איפה אתה נמצא.

אני בחרתי בדרך האמצע: בשנים האחרונות אני לוקח את הכדור שמפקס אותי לארבע שעות ההכרחיות לתפקודי כאדם נורמאלי בעולם סטנדרטי וביתר השעות אני שט לגלות ארצות.
הסידור הזה שומר על אהובי ואוהבי מכל רע ועל עצמי כיצור יצירתי חובב תעופה.
-

כאמור, ברגע זה אני בלי הכדור. ורק מי שדפוק כמוני יכול להבין את המסרים בתוך כל הבאלגן.

המשמעות של להיות בלי כדור היא כמו עפיפון שברח לו החוט כשהוא על חוף הים, בזמן שהרוח נושבת.
תפסו את החוט חזק כי הרוח מתחזקת.
למה עזבתם? אני עף.
לההההתראאאאות .....

אבל אל תדאגו אני עוד אשוב בחזרה.